שוקלים להכניס כלב נוסף לבית ויש לכם כבר כלב או כלבה בוגרים?
26.12.2017 (01:16)
איזה כיף לגדל שני כלבים ביחד? - יצא לי לגדל 6 כלבים באותו בית (ו-3 חתולים) ובאמת שההרגשה היא טובה, במיוחד כשמצילים אותם ממקומות רעים אבל זה בא עם לא מעט קשיים ובעיות ועל זה כתבתי לכם פוסט חדש.

קריאה מהנה.
שוקלים להכניס כלב נוסף לבית ויש לכם כבר כלב או כלבה בוגרים? – חשוב שתקראו את הפוסט הזה.

ב-11 השנים האחרונות, במיוחד ב-7 השנים הראשונות עברו אצלי בבית הרבה מאוד כלבי אומנה. בכל יום נתון כמעט היו אצלי בבית 4-6 כלבים, תלוי בתקופה.
אחת לכמה חודשים כלהבית היה עובר הרגלה לכלב חדש שאנשים מצאו ברחוב והביאו לאומנה או כלב שהוצא מעמותה או בית של מישהו אחר והובא לשיקום לפני שעבר לבית חדש משלו.

חייב להודות, שזה לא היה נוח במיוחד, גם לכלבים שלי, אבל המטרה הייתה חשובה ולכן המתכונת הזו נמשכה כמעט 4 שנים עד שאפשר היה לראות את ההשפעה השלילית המידיי על הבית ולכן המסורת נקטעה.

שמתי לב לכמה נקודות ממש חשובות בקשר להכנסת כלב נוסף לבית עם כלב וותיק שרציתי לחלוק איתכם.
ראשית, החלק הכי חשוב בצירוף כלב חדש הוא דווקא *השלב המקדים*. השלב שרוב האנשים פוסחים עליו ושם נוצרות הבעיות העתידיות שיהיו בין הכלבים.
מי שראה את הקטע מההרצאה, שהעברתי במרכז HDC, על חלוקת משאבים אולי אפילו יזדהה עם הפסקה הקודמת, במיוחד אם יש לו 2 כלבים בבית שיש ביניהם קונפליקטים באופן קבוע.

לצפייה בקטע כנסו לקישור הזה: חלוקת משאבים בין כלבים שלא מכירים.

בשלב המקדים, הרבה לפני שמכניסים את הכלב הנוסף לבית, חשוב מאוד להפוך את שני הכלבים שאמורים לחיות ביחד לחברים טובים או לכל הפחות להכיר אחד את השני ולקבל את הנוכחות של השני במרחב האישי במינימום ריבים או קונפליקטים.

במילים פשוטות, להגיע למצב ששני הכלבים באים טוב בעין אחד לשני ואין קטעים תוקפניים.

השורש של רוב הבעיות שיש בין כלבים שחיים יחד נמצא בשלב הזה.
אפשר להקביל את זה במידה מסויימת "לאח הגדול", מכניסים אנשים שלא מכירים אחד את השני לאותו בית בלי היכרות ולכן יש פיצוצים.

לשמחתנו, כלבים מסתדרים הרבה יותר טוב ביניהם מאשר בני אדם, בעיקר כי הם נטולי אגו ולא כאן כדי להשתלט על העולם, אז הריבים ביניהם יהיו סביב משאבים ברוב המקרים (ספה, מיטה, עצם, אוכל, תשומת לב וכדו) ולא סביב מי צודק.
(לסייג כלבים שממש "שונאים" אחד את השני, לרוב זכרים ולא מסורסים, ולא יסתדרו לעולם).

נחזור רגע לכלבי האומנה שחיו אצלי.
לא היה מצב, עם שום כלב, שלא הקפדתי על השלב הזה עד הסוף. במיוחד שהייתה לי בבית כלבה תוקפנית לכלבים זרים על אמת, זוכרים את גילי? -  לא סתם נובחת, תוקפת. כל עוד הקפדתי על השלב המקדים *עד הסוף בלי לחפף* גילי מעולם לא תקפה כלב אומנה. מעולם.
הפוך, בסופו של תהליך היא הייתה מגנה עליו ואפילו מצטרפת אליו לנבוח על כלב אחר.
אחות בלב :)

נכון, הם היו נכנסים אליה הביתה, אבל הם היו מופרדים לאורך כל השלב המקדים.

לשלב המקדים יש 3 תנאים שחשוב שיהיו:
- בטיחות: הפרדות בבית לפני שמשחררים ללא השגחה ומחסומים לכלבים תוקפניים.
- לימוד התנהגויות שנצטרך אותן בהמשך (כמו צליל הסחה לנטרול מצבים, "למקום", "אליי").
- זמן וסבלנות.

אם תשלבו בשלב המקדים, שבו תהפכו אותם לחברים, את שלושת התנאים האלה יש לכם סיכוי גבוה מאוד להפוך כלבים שממש לא אהבו אחד את השני בהתחלה לחברים טובים ואפילו לשלב כלב חדש בבית עם כלב/ה תוקפן/ית.

מתי החלטתם לשלב כלב נוסף בבית שלכם? – איך דאגתם שהכל יעבור חלק?
ספרו בתגובות ושתפו חברים ששוקלים להכניס עוד כלב/ה לבית.
 
הוספת תגובה
RSS Feed