נשכנות גורית

גורים נושכים כמו שכלבים נובחים. גור תמיד ינשך מתוך משחק ורצון לחקור את הסביבה, למתוח גבולות וסתם להציק לנו לפעמים שנשחק איתו ועוד כל מיני סיבות.
באמת באמת לא משנה למה הגור נושך אותנו כשאנחנו משחקים איתו או סתם יושבים על הספה, אך חשוב להבין דבר בסיסי. גורים חוקרים את הסביבה באמצעות הפה, יהיו כלבים אוראלים יותר ואוראלים פחות, אלה שיותר יפתחו בעיית לעיסה והרס גם בגיל מאוחר אם לא ינותבו להתנהגות אחרת וגם ירצו לנשוך אותנו ואת הצעצעים שלהם יותר ואלה שפחות, סביר להניח שיפסיקו בשלב מסויים של ההתפתחות שלהם. כמובן, שיש לכך סיבות נוספות שנדון בהם בפעם אחרת.

ניתן ואפשר לנתב נשכנות גורית בצורה אפקטיבית ביותר. להלן כמה דרכים למלא את הצורך של הגור לנשוך.

ראשית, ספקו לו אלטרנטיבות ללעיסה בזמנים שהוא נמצא לבד או שאינכם יכולים "לשעשע" אותו והוא זקוק כרגע לתעסוקה. רבים קונים עצמות לעיסה מאוד גדולות וקשות המיועדות לכלבים סופר לעסניים בוגרים יותר. לגור יש שיני "חלב" מאוד עדינות וקשה להם מאוד (ואף מכאיב) ללעוס עצמות מאוד קשות, לכן, יש לספק להם עצמות לעיסה קטנות הרבה יותר, באורך של אצבע וחצי בערך ולדאוג שהחומר ממנו עשוייה העצם הינו רך וקל יותר ללעיסה.
ברוב המקרים, מדובר על עצמות קשר לבנות, אוזני חזיר, סטיקים לבנים ועוד. עצמות בקר מעובדות ולבנות (שאפשר לדפוק איתן מסמרים בקיר) ממש לא מומלצות למשל.
חשוב מאוד, שלגור יהיה קל לספק את הצורך ללעוס משהו ומהר. גורים מאבדים סבלנות בקלות, לכן, אם העצם קשה ולא מתגמלת בדקות הראשונות של הלעיסה סיכוי סביר שהם יעזבו אותה ויפנו לתעסוקה אחרת.

שנית, יש לנו צעצועי לעיסה מעולים, כמו הקונג, אורקא ועוד. 
באופן אישי, אני מעדיף את הקונג בגלל שניתן לגוון במילויים ולבסוף נשאר תמיד הצעצוע שכלבים מאוד אוהבים להמשיך להתעסק איתו למרות שהמילוי נגמר.
יש כלבים מאוד בררנים אבל שאוהבים ללעוס, סוג של פרדוקס, אבל הם קיימים. גורים כאלו "תפורים" לצעצועי לעיסה מאחר והגיוון יכול להיות רב.

טיפ! קישרו את העצם, קונג, אורקא, עם חוט דק לאיזור המרבץ של הכלב/גור כך שהוא לא יוכל לקצת אותם למקום אחר (כמו הספה/מיטה/וכו') אלא יאלץ ללעוס אותם במקום שלו וכך יווצר קישור מאוד חיובי למקום שלו.

שלישית, משחקים המיועדים לגורים.
חשוב לקנות צעצועים שיהיה קל לגור להכניס לפה ולתפוס. למשל, חבלים קנים, צעצועי גומי עם חבל בצדדים ודומיהם, כדורים קטנים ועוד. לא מומלץ "לתרום" בובות ישנות,נעליים, סמרטוטים וכוד' מאחר ויהיה לגור קשה להבחין בין הצעצועים שלו לצעצועים שאינכם רוצים שילעס ומאוד דומים לשלו. צעצועי הגומי הכי טובים מבחינה שהם יוצרים הבחנה ברורה בין צעצוע של הגור לחפצים שלכם, הרי אין לכם חפצים העשויים מגומי וסיליקון. הבעיה היחידה היא, כאשר יש תינוקות. הצעצועים מאוד דומים במרקם ובמבנה (וזה לא מקרי, הייעוד הוא זהה).
 

אז כיצד משחקים עם גור מבלי שינשך אותנו, או לפחות, שינשך מעט.

• קחו צעצוע מספיק ארוך שתוכלו להחזיק מצד אחד והגור מצד שני. תנו לו ללעוס רק את הצד הרחוק מכם ואפילו שבחו אותו על כך במילים טובות. הניעו את הצעצוע בצורה איטית מצד לצד על הרצפה ותנו לגור לתפוס את הצעצוע רק בקצה (כוונו את הצעצוע כך שיצליח) וכשהוא מצליח תשמחו איתו, תנו לו למשוך מעט ושחררו כדי שירגיש טוב עם עצמו וירצה לנסות לתפוס גם בפעם הבאה.
• שחקו איתו משחקי הבאה והציעו לו פרס אחר, כמו צעצוע זהה או צ'ופר כשהוא מביא את הצעצוע שזרקתם. זירקו כדור קטן, השאירו כדור זהה בידכם וכאשר הוא תופס את הכדור שזרקתם ומתחיל לחזור איתו הראו לו שיש לכם גם ואם הוא יפיל את הכדור שבפה שלו הוא יקבל את מה שיש לכם וכן הלאה. זו הבאה נלמדת ברמת משחק היכולה מאוד לעזור בהוצאת אנרגיה לגור בצורה נכונה.
• לעולם לא לשחק איתו עם הידיים שלכם. אם תעשו זאת, אתם בעצם נותנים לגיטימציה לגור לנשוך את הידיים ולראות בהם "צעצוע נשיכה". גור ששיחקו איתו הרבה עם הידיים יפתח נטייה לנשוך הרבה גם כשמלטפים אותו או מושיטים יד לליטוף.

ישנם גורים הרגישים מאוד למגע בגיל צעיר, הרגישות יכולה להתחיל כבר בגיל חודשיים ולהמשך מספר חודשים. הסיבה לכך, הינה מערכת עצבית מאוד פעילה, לכן המגע שלנו הופך למשהו מציק ולאו דווקא נעים.
הדבר הכי חכם שתוכלו לעשות עם גור כזה הינו לא ללטף אותו הרבה, ללטף אותו רק כשהוא רגוע יותר, אחרי הוצאת אנרגיה וגם אז, לא ללטף לאורך זמן רב. ליטופים קצרים.
אנחנו טועים כאשר אנחנו חושבים שכלבים אוהבים מגע מהרגע הראשון שהם אצלינו בידיים. ישנם גורים הזקוקים להרגלה למגע לפני שמתחילים לגעת בהם ללא הפסקה.

אז מה עושים אם הגור זקוקלהרגלה למגע? - לוקחים חטיף ביד ועושים אגרוף. נותנים לגור להכניס את הלשון פנימה ולהוציא את האוכל ובזמן שהוא עושה זאת ניתן ללטף אותו באופן רגוע ומרגיע מהראש לאורך הגב.
אחרי שעשיתם זאת מספר ימים ניתן גם לגעת ברגליים ובזנב ולהרגיל למגע בכל איזור הגוף, כולל הבטן. יש לתרגל זאת תקופה ארוכה מאוד, לעיתים אף מספר חודשים.
דרך נוספת תהיה באמצעות צעצוע נשיכה ומשחק משיכות (לגורים עד גיל 4 חודשים ולאחר החלפת השיניים). שחקו עם הגור עם חבל נשיכה (הניעו אותו מצד לצד בצורה איטית ועגולה ותנו לו לתפוס) וכאשר הוא נושך את החבל ומושך מעט אחורה לטפו אותו באופן רגוע ושבחו אותו על כך שהוא מאפשר לכם ללטף אותו וממשיך להתעסק בנשיכה. 

בשתי הדרכים הנ"ל אתם מקשרים את המגע לאקט חיובי מאוד והופכים אותו לנעים. יותר מכך, אתם מעסיקים את הגור ומנתבים את הצורך שלו לנשוך לפעולה אחרת.

מעבר להנחיות הנ"ל, יש לטייל עימם באופן קבוע, לדאוג שיוציאו אנרגיה בטיולים וכך יהיו רגועים יותר בבית. להאכיל יחסית בזמנים קבועים, לשחק איתם הרבה בצורה נכונה ולא לשכוח, להציב גבולות וכללי התנהגות ברורים וגם לדאוג להיות עקביים.

תרגול נעים!

גיא תיכון - אילוף כלבים