בואו נתחיל בתרגולים של הפקודה "אליי".
יש להכין רצועה קצרה רגילה, רצועת 10 מטר מתפרקת ל-4 ו-6 מטר, צ'ופרים ממש טובים.
רוב האנשים שאני מדבר איתם טוענים שכלבם לא מגיב אליהם כשהם קוראים לו וממשיך בעיסוקיו, בין אם זה לרחרח שיח או עץ או לשחק עם כלב או סתם לשוטט בפארק.
ראשית, יש להבין שהטמעת הפקודה הזו לוקחת זמן רב, בייחוד בכלבים בוגרים שאומצו לא מזמן או שלא למדו כראי להגיב כשקוראים לה. יש להטמיע את הפקודה על פרק זמן של מספר חודשים (בהתאם לכלב) ולאחר מכן להמשיך לחזק באמצעים שונים את ההגעה של הכלב. לכן, אם לימדתם את כלבכם לבוא אליכם כשתקראו לו עליכם להמשיך לחזק את ההגעה תקופה ארוכה.
שנית, חלקכם נוטים לקרוא לכלב שלכם בטון אסרטיבי מידיי וכועס. חלקכם אך נוזף בכלב אם הוא לא מגיע ישר ויש כאלה שאפילו מתקנים אותו עם הרצועה כשהוא כבר הגיע עד אליהם.
מעתה והלאה, כשאתם קוראים לכלב שלכם, עשו זאת בטון מזמין ושמח, כאילו משהו ממש חשוב קרה או הולך לקרות ואסור לכלב שלכם לפספס אותו.
אני חייב לציין, שמעולם לא הצלחתי לגרום לכלב לבוא אליי בטון כועס אלא אם הייתה לי רצועה ביד או אמצעי אכיפה אחר.
פפה שלנו אולף בטונים שמחים על בסיס חיזוקים אקראיים והיום הוא מגיע ב-90% מהמקרים גם בסביבה עם גירויים.
קודם כל, הכלב שלכם חייב להגיב לשם שלו באופן אינטואיטיבי ושמח. כשאתם אומרים את שמו של כלבכם בידקו את התגובה: האם הוא מרים אליכם ראש, האם הוא בא אליכם, האם הוא לא מגיב, האם הוא אדיש וכו'.
אם יש תגובה, אז התרגיל הבא אינו בשבילכם. אלה מכם שלא מקבלים תגובה מהכלב נסו את התרגיל הבא:
החזיקו צ'ופר והושיבו את הכלב מולכם. קראו בשמו כשהוא מסתכל לכיוון אחר באופן מפתיע ואם הוא מגיב מיד צ'פרו אותו. עשו זאת מספר פעמים עד לתגובה אוטומטית. נסו לגרום לו להסתכל לכיוון ראשכם על מנת לקבל פוקוס מלא.
לאחר מספר תרגולים התחילו לתרגל בבית מבלי להושיב אותו ולהכינו מראש לתרגיל, שלבו את התרגול באופן טבעי בבית.
התרגול של "אליי" (או "בוא" לאלה מכם שלא אוהבים את המילה "אליי") מתחלק לכמה חלקים:
1. יש לקחת רצועה קצרה ולתרגל עימה קריאה לכלב ממרחק קצר ולעודד אותו לבוא אליכם. כשהוא בדרך אימרו את הפקודה שבחרתם וצ'פרו מיד כשהוא מגיע. אחרי שקיבל את הצ'ופר אמרו לו לשבת ומיד צ'פרו שוב. כלבים שלא מתרגשים מליטופים ולא מתחילים לקפוץ ולהשתגע ניתן גם ללטף וממש לחזק על כך שהגיעו.
הושיבו את הכלב מולכם, עליו ללמוד את המיקום שבו הוא אמור לשבת וחזקו אותו רק על ישיבה מולכם במרחק יחסית קצר.
זיכרו, קיראו לכלב בטון שמח, חכו לתגובה מצידו שהוא שמע אתכם וכשהוא מראה סימנים של התקדמות לכיוונכם אימרו את מילת הפקודה וחזקו על שהגיע ורק לאחר מכן חזקו על הישיבה. בסופו של דבר הישיבה תתחבר עם ההגעה ולא תצטרכו לבקש ממנו לשבת. אל תתעקשו על הישיבה, אם תעשו זאת אתם מורידים את המוטיבציה של הכלב להגיע אליכם.
2. עשו את אותו תרגיל עם רצועת 6 מטר ולאחר מכם עם רצועת 10 מטר (רגילות, לא נמתחות) והגיעו למצב שהכלב שלכם מגיב ממרחק ומגיע עד אליכם ומתיישב.
טיפ! כשהכלב רץ אליכם, השליכו את עודף הרצועה אחורה כך שאם הוא סוטה מהדרך אליכם תוכלו לעצור בעדו ולכוונו אליכם. בנוסף, קחו מספר צעדים אחורה כדי להפוך למעניינים יותר (לכלבים קל יותר לעקוב ולהגיע למשהו בתנועה).
3. קחו אותו למקום סגור, אך לא גדול, ותנו לו להסתובב עם רצועה ארוכה עליו (4 מטר תספיק).
חכו שיתעסק במשהו אחר ונסו לקרוא לו בשמו וחכו לתגובה. ברגע שיש תגובה אמרו את הפקודה בטון שמח וחזקו על שהגיע. חשוב מאוד במצבים הללו ליצור הצלחות מרובות לכלב ע"י כך שתקראו לו ממרחק קצר בהתחלה ולאט לאט להתרחק ממנו ולקרוא ממרחק הולך וגדל.
אין טעם לקרוא ממרחק גדול ישר בהתחלה, כי רוב הסיכויים שהכלב לא יצליח ולא תוכלו לחזק אותו. ככל שתיצרו מצבים בהם הכלב יצליח כך תצליחו להטמיע את הפקודה טוב יותר.
טיפ! הרבה אנשים קוראים לכלב שלהם רק כשהם רוצים ללכת הבייתה, כלומר, מבחינת הכלב, נגמר הכיף. ברור שהכלב לא יגיע. קיראו לו הרבה פעמים ושחררו אותו חזרה לשחק או לרוץ חופשי. כך הוא לא ידע מתי נגמר הכיף ומתי הוא יחזור אליו.
4. תרגלו מידי פעם את שלבים1 ו-2 תוך מתן חיזוקים אקראיים ובלתי צפויים. כלבים מגיבים מצויין לחיזוקים שהם הכי פחות מצפים להם. כשהם יודעים שיש משהו בסוף התרגיל הם יעשו אותו טוב אבל אם הוא יודעים שאין הם עלולים שלא לעשותו. לכן, אחרי שלימדתם את כלביכם את שלושת השלבים הראשונים חיזרו מעט אחורה בתרגילים וחזקו באופן רנדומלי.
טיפ! חשוב מאוד לתרגל כמה שיותר ללא גירויים חיצוניים בשלבי הלמידה ולתרגל ליד גירויים בשלבים יותר מתקדמים. גם כאן, חשוב שכמות הגירויים בסביבה (כלבים, אנשים, מכוניות וכדו') תעלה בהדרגה עם הזמן.
5. שחקו מחבואים עם הכלב! קחו אותו למקום סגור כשאתם לבד והתחבאו במקום כלשהו וכשהכלב מתעסק במשהו אחר קיראו לו. כמובן שהוא לא יראה אתכם ויתחיל לחפש. כשהוא ימצא אתכם תגזימו מאוד בתגובת השמחה שלכם, לא חייבים צ'ופר באופן מיידי. חשוב שתהיה הרבה שמחה.
הפרס של הכלב בתרגיל הזה הוא מכופל. גם מצא אתכם (הצלחה מבחינתו), גם קיבל המון תשומת לב (מה שהוא רוצה בדר"כ) וגם חזר לשחק וכו'.
6. תרגיל נוסף שיחזק את הריצה המהירה של הכלב אליכם.
השתמשו בעזרה של מישהו שהכלב מכיר אשר יחזיק אותו עם הרצועה. אתם מחזיקים צ'ופר מאוד שווה ביד ונותנים לכלב רק להריח את היד שלכם וקצת ללקק וכשהוא מאוד רוצה לקחת מה שיש לכם ביד התרחקו מספר צעדים אחורה וקראו לו אליכם. ברגע שמי שעוזר לכם שומע את הקריאה עליו לעזוב את הרצועה ולתת לכלב לרוץ בחופשיות. לא לתקן את הכלב בזמן שהוא מנסה לרוץ, לתת לו קצת לקפוץ מתוך רצון לרוץ.
המטרה של התרגיל היא ללמד את הכלב לרוץ אליכם כמה שיותר מהר. לכן, תרגלו 4-5 פעמים ביום כדי שהכלב לא יתעייף.
ישנם עוד דרכים לחזק את ההגעה של הכלב אלינו, אבל זה מספיק לבינתיים.
זה נשמע ארוך ומסורבל, אבל אם פועלים לפי השלבים תוכלו ללמד את הכלב שלכם להגיע במרבית המקרים.
זיכרו, הוא לא חייב להגיע אליכם כי אמרתם לו, הוא יגיע כי יוצא לו מזה משהו! המשהו הזה יכול להיות צ'ופר, תשומי מוגזם, משחק (מקל, חבל, כדור וכדו') ועוד. לכן, אם אתם בטיול ואין צ'ופר חפשו משהו שישמח את הכלב שלכם לקבל כפרס ותוכלו להשתמש בו.
תרגלו בכיף!
גיא תיכון - אילוף כלבים.
כנסו לדף הפייסבוק שלנו לקבלת טיפים יומיים, סרטונים מגניבים ועוד הפתעות: