את הפוסט החלטתי להקדיש לנושא מאוד כאוב בעיניי בתחום אילוף הכלבים, שהביא אותי לידי מעשה.
עם הזמן, אני רואה יותר ויותר לגיטימציה להכות כלבים או להתייחס אליהם בזילזול וחוסר כבוד תחת ההגדרה "ככה מאלפים".
איני מתכוון אך ורק למאלפים. תבינו, וטרינרים, מפעילי פנסיון, מגדלים, חברי עמותה ועוד ממליצים לאנשים כדרך קבע לזרוק חפצים על הכלב כעונש למשהו שעשה, ממליצים להכות (אפילו "חלש") גור קטן על צרכים בבית ועוד ועוד.
ואני שואל, למה? - האם באמת אין דרכים אחרות? - האם הם כ"כ סתומים שרק מבינים כוח? - אולי אנחנו מפספסים משהו?
בואו אספר לכם מניסיוני. לקחנו גור פודל (פפה שמו) כבן 3 חודשים מעמותת "רחובות אוהבת חיות" כבית אומנה, לבסוף גם אימצנו אותו. בגיל 4 חודשים כבר לא היו צרכים בבית! כל זאת בזכות תיחום מסודר ויציאות תכופות לצרכים כחלק מהרגל עשיית צרכים מחוץ לשטח המחיה של הלהקה. בפעמים שפפה פיספס אפשר לומר שאנחנו פיספסנו, לא הוצאנו אותו בזמן.
לא כעסנו עליו, לא צעקנו עליו, לא דחפנו את ראשו לפיפי ולא שאלנו אותו "מה זה?" - פשוט התעלמנו והפלא ופלא, בגיל 6 חודשים הוא התאפק גם יום לימודים ארוך בתיחום שלו. מפתיע? - ממש לא. לי זה ברור מאליו.
דוגמה קלאסית ביותר הינה, טיפול בתוקפנות לאנשים או כלבים הנובעת מפחד ע"י שימוש באמצעים מכאיבים ע"מ ללמד את הכלב לחשוב פעמיים אם לתקוף או לא.
בואו נחשוב בהגיון רגע, אם כלב נובח על משהו או מישהו או כלב הוא אומר לנו בעצם, שאינו מרגיש בנוח עם הסיטואציה ואולי אפילו מפחד מאוד ובעצם ורק רוצה להרחיק את הגורם המאיים ממנו כמה שיותר מהר. נביחות הן דרך להרתיע ולהבריח ולכן הוא נובח. האם תיקון מכאיב מאוד באותה סיטואציה תלמד אותו לא לפחד בפעם הבאה??
מה שקורה בפועל הוא, שכלבים שחווים כאב באופן סיסטמתי מול גירוי הגורם להם להתנהג בצורה תוקפנית בסופו של דבר יעשו קישור בין הכאב לבין הגירוי ויהפכו תוקפנים יותר. בשורה התחתונה, אם כלב מפחד מכלבים ונובח עליהם ובכל פעם שזה קורה מנסים לתקן אותו באמצעות כאב אותו גירוי יהפוך לסימן מקדים לעונש עוד לפני שבכלל ניסינו לתקן את הכלב. התוצאה, החרפת התוקפנות או החבאת התוקפנות (אשר תחזור ובגדול בשלב כלשהו של חיי הכלב).
כלבים הם יצורים חושבים ורגישים מאוד לסביבה, הם יודעים לקרוא אותה מהר יותר וטוב יותר מאיתנו. אני טוען, שבכל הקשור לחוכמה, הם עוברים אותנו בסיבוב.
אם וטרינר מנחה אתכם לסגור לכל נשכן את הפה בחוזקה עד שהוא מייבב תשאלו את עצמכם, האם אין דרך אחרת? - ודאי שיש.
אם מאלף אומר לכם לבעוט לכלב בלסת כשהוא מגרגר עליכם, האם זו הדרך לאלף כלב? - ודאי שלא!!!
אם מאלף מביא את הכלב שלכם לידי צווחות ובכי במהלך אילוף זה אמור להדליק לכם נורה אדומה ענקית!!!
אם אומרים לכם לזרוק כפות או כדורים על הכלב כדי שילך למקום שלו והכלב נכנס להיסטריה וחרדה כתוצאה מכך, האם זה עלול ללמד אותו לפחד מאנשים? - ועוד איך שכן!! הוא לט טיפש, הוא יודע שאתם אלה שזורקים עליו את החפץ!
כמו שלא הייתם מסכימים לקבל עיצות שכאלה על גידול הילדים שלכם אין סיבה שתעשו את הטעויות הללו עם הכלבים שלכם. הכלבים שלנו צריכים ללמוד לסמוך עלינו ולהאמין שלא נפגע בהם, בדיוק כמו ילדינו. איך נצפה מהם להרגיש כך אם אנחנו פוגעים בהם ולא מאפשרים להם להרגיש כך.
בימים אלה עולה לאוויר "אמנת מאלפי הכלבים בישראל" בה מפורטים חובותינו כלפי הכלבים וכלפיכם, הבעלים, על מנת להעלות למודעות את הנושא הנ"ל שכ"כ חשוב בעיניי.
אישתי, רעות, עמיתה למקצוע - טלי טראב ואנוכי חתומים עליה.
הרצון שלנו הוא, לגרום לכם, האנשים שכ"כ אוהבים את הכלבים שלהם, להבין, שאפשר גם אחרת.
הצטרפו אלינו, תמכו באמנה- ויחד נוכל לעשות שינוי.
האמנה: http://www.facebook.com/notes.php?id=122204547845912¬es_tab=app_2347471856
כנסו לדף הפייסבוק שלנו לקבלת טיפים יומיים, סרטונים מגניבים ועוד הפתעות: