איך להפוך כלוב טיסה/גדר גורים ל"מקום בטוח"?
(הרגלה לכלוב טיסה/גדר גורים).
השימוש בכלוב טיסה/גדר (תיחום) ככלי לטיפול בבעיה קיימת (צרכים בבית, תוקפנות לאורחים, הרס הבית וכו') טומן בחובו לא מעט מוקדים למחלוקת.
מבחינתי, תיחום משמש לדבר אחד בלבד, והוא –
מקום בטוח לכלב.
התיחום לעולם לא יהיה עונש.
עלינו להרגיל את הכלב לשהות בכלוב/גדר פרקי זמן קצרים לפני שנסגור אותו בפנים לפרקי זמן ארוכים. אל לנו לחשוב, או לצפות, שהכלב שלנו יבין מדוע הוא סגור בפנים לפני שהוא עבר הרגלה איטית והדרגתית לכך. הכלוב חייב להיות מקושר לכלב באופן החיובי ביותר אחרת התיחום יהפוך להיות מקור של
לחץ וחרדה, כלומר, הפוך ממה שרצינו.
כלוב הטיסה/גדר יכול להיות כלי יעיל ובטוח בעת טיפול התנהגותי כזה או אחר:
- הכלוב יכול לנתב התנהגות הרסנית להתנהגות רצוייה ע"י מתן אלטרנטיבות ללעיסה לכלב אשר הורס את הבית. כאשר אנו רוצים לטפל בהרס הבית, עלינו לנתק את הכלב מן ההרגל המגונה של להרוס את הבית בעת עזיבת הבעלים (באמצעות תיחום) ומתן אלטרנטיבות אחרות ללעיסה בתוך התיחום. כלומר, לאורך זמן אנו יוצרים הרגל אחר מאשר הרס הבית. כמובן שמדובר על כלי עזרלחינוך ולא על פתרון קסם ויש לעבוד במישורים נוספים על מנת לטפל בבעיה הגדולה יותר.
- אם כלב בוכה ונובח כאשר הבעלים עוזב את הבית, הכלוב יכול לשמש כמקום בטוח. שימו לב לאילו מקומות בורחים כלבים אשר שומעים רעש מפחיד, רובם מתחבאים מתחת למיטות, כיסאות, שולחנו נמוכים וכדו'. כלוב הטיסה יכול לייצר את אותו האפקט של מקום מוגן ולפעמים גם הגדר אם היא מקושרת לכלב כמקום בטוח.
- ישנם כלבים אשר תוקפים אורחים המגיעים לבקר. רוב הכלבים עושים זאת מתוך פחד ומתוך תחושה שעליהם להגן על עצמם. מדהים לראות, איך כלבים אשר מנחים אותם להיכנס לכלוב הטיסה, אשר משמש להם כמקום בטוח,מרגישים רגועים ונינוחים יותר כאשר מגיעים אורחים. רוב הכלבים יבחרו ללכת לכלוב מרצונם רק כדי להרגיש בטוחים.
בעבודתי אני נתקל רבות בשימוש מאוד לא יעיל ונכון בתיחום. יהיו אנשי מקצוע, שיאמרו לכם להכניס גור כבן חודשיים לכלוב טיסה ללילה שלם. האם נכון יהיה להכריח גור שאינו מסוגל להתאפק למעלה משעה וחצי-שעתיים (במקרה הטוב) ללילה שלם? – ודאי שלא.
התוצאות, ברוב המקרים, הן הרסניות לגור ולתהליך החינוך לצרכים.
גורים וכלבים אשר לא מצליחים להתאפק יעשו צרכים על עצמם וילמדו שאין להם ברירה. הם ימשיכו לעשות צרכים בבית ובעצם לא ילמדו לעשות את הצרכים שלהם מחוץ לבית.
כלבים חרדתיים/היסטריים אשר הורסים את הבית והוכנסו לכלוב טיסה ללא הרגלה יעשו כל שביכולתם לפרוץ אותו ובכך יהרסו את הכלוב (במקרה הטוב) או יפגעו בעצמם (במקרה הגרוע).
מה ההבדל בין שימוש בכלוב טיסה לבין שימוש בחדר נפרד?
כאשר אנו סוגרים את הכלב בחדר נפרד נוצרת תחושת בידוד. הבידוד יכול לגרום לתחושת סטרס גבוהה ובכך להתנהגות קיצונית יותר במצבים בגללם סגרנו את הכלב.
הכלוב/גדר, תמיד יהיו ממוקמים במרכז הבית. כך שניתן לראות דרכם ולכן הכלב לא ירגיש מבודד.
כלב אשר מפחד מאורחים ויהיה סגור בחדר, ירגיש מאוד בודד ומאוד פגיע, כי הוא לבדו ואינו מורגל לכך.
כלב שמפחד מאורחים ויהיה סגור
במקום הבטוח שלו במרכז הסלון יראה שהאורחים אינם מזיקים ועם הזמן (תלוי במידת התוקפנות ובשורש הבעיה) ילמד להיות רגוע בנוכחותם. במקרים הללו יש לעשות פעולות נוספות על מנת לגרום לכלב להרגיש בטוח ליד זרים.
כלוב הטיסה יכול להיות גם כלי הרסני להתנהגות הכלב, לדוגמה:
- כלבים שלא הורגלו בהדרגתיות לכלוב יפתחו כלפיו תחושות מנוגדות וינסו לפרוץ אותו בכל הזדמנות אפשרית וינבחו הרבה כשיהיו סגורים.
- כלבים אשר לא חונכו להתאפק כראוי ויהיו סגורים לשעות רבות מעבר ליכולת שלהם להתאפק ילמדו לעשות צרכים על עצמם.
- כלבים אשר מגיל צעיר היו סגורים בכלוב ללא אלטרנטיבות ללעיסה בגלל שהם הורסים את הבית וללא טיפול התנהגותי איכותי לא יצליחו להיגמל מהרס הבית לעולם.
במקרים קיצונים, כאשר סוגרים כלב בכלוב טיסה ללא הרגלה ממש ניתן לשבור את רוחו ולגרום למשבר אמון קשה.
איך כלב אמור לסמוך עלינו אם אנחנו סוגרים אותו בכלוב מבלי שהרגלנו אותו לכך?
איך כלב אמור לבטוח בנו אם אנחנו סוגרים אותו בכלוב ויוצאים מהבית מבלי שתרגלנו איתו את הסיטואציה הזו?
איך כלב אמור ללמוד להתאפק אם לא אפשרנו לו להתרוקן מצרכיו בהתאם ליכולותיו הפיזיות?
אלו רק חלק מהסיבות שהרגלה איטית לתיחום היא חשובה מאוד לתחושת הביטחון של הכלב.
כיצד הכלוב משמש מקום בטוח?
על מנת להרגיל כלב להיכנס לכלוב, עלינו להנחות אותו להיכנס באמצעות מזון, צ'ופרים, תשומת לב והמון שמחה. בצורה הזו, אנו נעניק לכלוב אסוציאציה חיובית מאוד והכלב ילמד ללכת לשם כשנאמר לו וגם מיוזמתו ומרצונו.
כמובן, שההרגלה לכלוב חייבת להיות הדרגתית ובהתאם לרצונו של הכלב להתקדם בלימוד. ניתן לזרז את הלימוד בחלק מהמקרים, אך יש לעשות זאת בהדרכת מאלף שמבין את השימוש בכלוב ולאחר שאיבחן את אופי הכלב והיכולת שלו לעמוד בהתקדמות ללא יצירת רגשות מנוגדים לכלוב.
לאחר ההרגלה לכלוב יהיה ניתן גם לסגור את הכלב בפנים, אף למספר שעות, מבלי שהוא יראה בו כ"עונש" (מקום מלחיץ)
בצורה הזו, אנו יכולים לנתב התנהגות הרסנית, למשל, להתנהגות רצויה לנו, כגון, לעיסת עצמות וצעצועים התנהגותיים. ניתן יהיה ללמד את הכלב להתאפק ולא לעשות את צרכיו בבית ע"י התיחום בכלוב והוצאה ממנו ישירות החוצה בהתאם ליכולות הפיזיות של הכלב להתאפק.
נקודה למחשבה.
תמיד יהיו כלבים, שלמרות כל השגיאות שעשינו בהרגלה שלהם לכלוב יהיו בסדר, לא יבכו, לא ינסו לצאת ממנו ולא יעשו צרכים על עצמם. אך בשביל האחוז הקטן, שהרגלה לא נכונה כן תיצור בעיה התנהגותית, עלינו לעשות מינימום שגיאות וליצור לכלב מקסימום הצלחות ותחושת ביטחון.
לפני שנתחיל, תמיד עולה השאלה – "מתי להתקדם לשלב הבא?" – ובכן, אם הכלב מתנהג בצורה רגועה ונינוחה אחרי מספר תרגולים של אותו שלב אתם יכולים להתקדם לשלב הבא.
בכל מקרה, תמיד אפשר לחזור אחורה.
בואו נתחיל.
שלב 1
חשוב לזכור, שרוב הכלבים שקשה להם להישאר לבד בתיחום נובע העיקר מהקושי להיות רחוק ממי שמטפל בהם. חשוב להם להיות קרובים ולהרגיש חום גוף וקרבה ולכן הסגירה מאוד קשה להם.
אם חשוב יותר לכלב שלך להיות לידכם אז כל הצ'ופרים שבעולם לא ינחמו אותו כשהוא נשאר לבד
.
הכי חשוב כרגע שהוא יחווה רגיעה כשהוא סגור בכלוב
.
למרות זאת, יש דרך קלה ופשוטה לעזור להם.
קודם כל, תמקמו את התיחום שבחרתם במקום מרכזי, כזה שהכלב ירגיש בנוח להיכנס אליו ועדיין לראות אתכם ולהרגיש קרוב.
שימו בפנים מיטה נוחה אן שמיכה עבה שיהיה לו נוח.
מומלץ להשאיר את קערת המים וקערת האוכל בתיחום כדי שירצה להיכנס אליו כמה שיותר בעצמו ואולי גם לרבוץ בתוכו.
לפני שנקפוץ לשלב השני, דבר מאוד חשוב לעשות בכל אחד מהשלבים במהלך היום, ללא קשר לתרגולים.
חזקו את הכלב בהפתעה ברוב הפעמים שהוא נכנס לתיחום שלו בעצמו ללא העזרה שלכם.
חכו לרגע שהוא יתמקם בתוכו וישכב מעט זמן ואז תגיעו אליו עם צ'ופר ותגמלו אותו על הבחירה שלו. אתם רוצים לעודד את הכלב שלכם ללכת לתיחום מיוזמתו ועל ידי כך לכוון אותו למקום שבו הוא אמור לישון ולרבוץ בעיקר.
גם אם הגעתם לשלב מספר 5 עליכם להמשיך לחזק את הכלב באופן אקראי, מחוץ לתרגולים, בהפתעה מוחלטת, על כניסה עצמאית לגדר גורים או הכלוב אילוף.
יאללה, בואו נמשיך.
שלב 2
בשבוע הראשון כנסו איתו לגדר מבלי לסגור אותה ופשוט תתרגלו התנהגויות שלימדתם אותו, כמו לשבת, לתת יד, לשכב על הכרית וכו'. עשו זאת לפחות 3 פעמים ביום אם אתם רוצים שההרגלה תהיה מהירה יותר.
אם יש לכם כלוב, אז תעשו את אותו תרגיל רק שאתם יושבים ליד הכלוב ומאפשרים גישה חופשית פנימה. בשלב זה, זירקו אוכל לקצה הכלוב וחכו שיכנס. אם הוא נכנס עד הסוף חכו לו שיסתובב בפנים ומיד תנו לו עוד צ'ופרים ותמנעו ממנו לצאת ע"י האכלה. אם הוא מבקש לצאת חשוב לאפשר לו אחרת הוא לא יכנס שוב פעם (כי הוא למד שתמנעו ממנו לצאת וזה לא התרגיל ולא השלב לעבוד על זה).
לרוב, לאחר מספר תרגולים כאלה, תוכלו גם לסגור את הגדר
כשאתם בתוכה עם הכלב בזמן שאתם ממשיכים לתרגל איתו התנהגויות מוכרות.
בשום שלב בתרגיל הזה, אין לעזוב אותו בפנים וללכת. השלב הזה סופר חשוב, על מנת לייצר חוויה טובה ונעימה כשהוא סגור בפעמים הראשונות.
אם זה כלוב, אז חכו עם הסגירה. מקסימום תשחקו קצת עם הדלת.
תזיזו אותה קדימה אחורה בעדינות מבלי לסגור ותגמלו את הכלב על כך שנשאר רגוע.
במקביל, וזה ממש חשוב, האכילו כל ארוחה בתוך הגדר/כלוב.
תנו לו עצמות לעיסה, קונג ממולא, צעצועי האכלה וכדו' בתוך התיחום. אל תכריחו אותו ללעוס רק בתוכה אבל אם אתם מעוניינים שהוא ילעס רק בתוך התיחום אז הכי טוב יהיה לקשור את העצם/קונג ממולא למשהו יציב בקרבת הכלוב.
מוכנים להתחיל סגירות? – יאללה. נעבור לשלב הבא.
שלב 3
יש תרגיל שאני מאוד אוהב להתחיל איתו כשאני מתרגל סגירות ראשונות.
תתחילו משלב מספר 2, אבל ממש קצר לא להאריך אותו יותר מידיי ותוך כדי התרגיל תעברו לשלב הזה. תסגרו לגמריי את התיחום כשהכלב בפנים ותתיישבו לידו ותמשיכו לטפטף לכלב צ'ופרים בקצב דיי גבוה (כל 2 שניות בערך) דרך הסורגים. אם הוא מרגיש בנוח עם הסגירה למשך מספר צ'ופרים רצופים (נגיד, 10-20 חתיכות) תפתחו את הכלוב ותנו לו לצאת
.
מחוץ לכלוב/גדר אין צ'ופרים.
בקשו ממנו להיכנס שוב ובצעו את התרגיל שוב באותה הצורה בדיוק – להתחיל עם שלב 2 ולעבור לשלב 3.
ממש תלמדו את הכלב שבתוך התיחום הסגור יכול להיות ממש רגוע ונעים ומחוצה לו לא קורה שום דבר מעניין
.
אם קשה לו, תדאגו לתרגולים קצרים והפסקות כיפיות בין התרגילים.
מה עושים בהפסקה?
משחקים, ממזמזים אותו, נותנים לו סתם להסתובב בבית וכל פעילות שהוא יהנה ממנה ויגרמו לו לקשר את התרגול עם הסגירה למשהו מהנה.
ההפסקה גם מלמדת את הכלב שסגירה לא תעמיד אותו במצב נפשי קשה והוא יקבל הפסקה שתקל עליו. אם הסגירה ממושכת מיד בהתחלה הוא לא ירצה לשתף פעולה בתרגיל הבא, כי הוא ידע שהתרגיל הולך להיות ממש קשה והוא לא יעמוד בו.
ככל שעושים את זה יותר אפשר לרווח בין הצ'ופרים ולהאריך את התרגול לפרקי זמן ארוכים יותר
.
מה שחשוב לזכור הוא, שהתרגול העיקרי כאן הוא תחושת הרוגע והנינוחות בתוך הגדר
.
שלב 4
אחרי שתרגלתם מספר ימים את שלבים 2 ו-3 תוכלו לעבור לשלב הרביעי.
גם השלב הזה הוא המשך ישיר של השלב ה-3, אין הפסקה ביניהם.
תתחילו משלב 3 את התרגיל (ואם צריך אז תתחילו משלב 2), כאשר לקראת סיום התרגיל תפתחו את הדלת מבלי שיצא ותשאירו קונג ממולא בדברי מריחה ממש טעימים שיעסיק אותו לבד ל-20-30 דקות
)יש מתכונים, לחפש בגוגל
kong recepies –) לפתוח את הגדר מספר דקות לפני שהוא מסיים
.
בהמשך לא לפתוח ולהשאיר אותו שם
.
מצאתי לכם אתר שמאגד בתוכו ה-מ-ו-ן מתכוני קונג שתוכלו לנסות –
Kong Stuffing.
תישארו על הכיסא בשלב זה. תוכלו להתעסק במשהו אחר וזה אפילו מומלץ.
מידי פעם, תגמלו את הכלב על זה שהוא לועס קונג – כן כן, תגמלו אותו על התנהגות הלעיסה עם דלת סגורה.
אם הוא נראה סופר רגוע ונינוח נסו להתרחק ממנו בהדרגה, אך תישארו בטווח ראיה שלו.
אם הוא ממשיך להיות סופר רגוע נסו לעזוב לכמה שניות את החדר ולצאת מטווח הראיה שלו.
כשאתם חוזרים אל תתיחסו אליו בצורה מיוחדת, התעלמו והמשיכו בשלכם.
עכשיו מגיע חלק חשוב – תפתחו את הדלת לפני שהוא מסיים ותאפשרו לו לבחור אם להישאר בפנים או לצאת.
עשו את השלב הזה פעמיים ביום, לא יותר ונסו כל פעם להתרחק קצת יותר, להתעסק בדברים שלכם במקומות מרוחקים יותר בבית ולפרק זמן ארוך יותר.
הקפידו לא להתרחק מידיי כדי למנוע מצבים של בכי ונביחות.
רק אם הוא רגוע ונינוח כשאתם מסתובבים בבית מספר פעמים תתקדמו לשלב 5.
שלב 5.
השלב הזה הוא המשך ישיר של שלב 4 בדיוק כמו השלבים הקודמים.
בשלב הזה אנחנו משאירים את הכלב סגור למרות שסיים את מה שנתתם לו להתעסק איתו.
רוב הסיכויים שיהיה כאן רגע של משבר, והוא ירצה לצאת. זה קורה לרוב הכלבים וזה בסדר
.
חשוב שהשלב הזה יהיה כמה שיותר קצר, כי אז הוא יצליח להתמודד איתו ולבסוף ילך לישון או ירגע בעצמו. אם שלב המשבר ארוך וקשה לו אז הוא לא יצליח להרגיע את עצמו
.
כדי לדאוג שהשלב הזה יהיה קצר תישארו רגועים ואם הוא התחיל לנבוח בגלל שהתרחקתם ממנו יותר מידיי פשוט תתקרבו לאזור שלו מבלי ליצור קשר עין, מבלי לדבר איתו או להגיע עד אליו. כל אלו יחשבו עבורו לתשומת לב שעלולה לחזק את הבכי בתיחום.
למי שמכיר סימני הרגעה של כלבים מוזמן להשתמש בהם על הכלב שלו כדי לעזור לו להירגע.
אם אתם לא מכירים את סימני הרגעה אלו חשוב מאוד שתעברו על הסרטון הבא.
סימני רגיעה של כלבים.
דבר אחד אסור לכם לעשות בשום מצב – אסור להוציא אותו בזמן שהוא משתולל בפנים.
אם הוא לא מצליח להירגע אחרי מספר דקות ללא העזרה שלכם תתקרבו לכלוב, חכו שיפסיק להשתולל למספר שניות ואז תפתחו.
תנו לו רגע לקחת אוויר, לעשות כמה סיבובים בבית ואז קחו אותו לסיבוב הירגעות בחוץ של כמה דקות.
אם זה קורה שוב זה אומר שתהליך ההרגלה שלכם לא נעשה בצורה נכונה ויש צורך לחזור אחורה בשלבים.
ממליץ לפנות אליי לייעוץ אם אינכם יודעים איך לחזור אחורה בשלבים או אם מתעוררת בעיה אחרת.
בשלב הזה מתחילים להאריך את משך הזמן בתוך התיחום באופן הדרגתי.
חשוב להגיע למינימום 4 שעות רצפות בכלוב כשאתם בבית לפני שאתם בוחנים את היכולת של הכלב להישאר לבד בבית מעל ל-4 שעות.
מומלץ לסגור את הכלב מספר לילות לפני שאתם מנסים להשאיר יום שלם בתיחום ועוזבים לעבודה.
תעלו בכמות השעות לאט לאט ואל תרוצו. זיכרו, הכלוב יכול לעורר התנהגויות מאוד הרסניות לכלב ואם זה יקרה תזדקקו לאילוף מורכב יותר שיהיה יקר יחסית. היו סבלניים, אתם מלמדים אותו מיומנות לטווח ארוך.
הרבה שואלים אותי את השאלה – באיזה גיל מפסיקים עם הכלוב/גדר? –
היחיד שיכול לענות על השאלה הזו היא הכלב שלכם. אין גיל מסויים שמפסיקים עם התיחום.
הסיבה להפסיק לסגור את הכלב היא, כי עשיתם גמילה מתיחום והיא עברה בשלום והכלב מסוגל להישאר לבד בבית, רגוע, ללא הרס, נביחות ובכי.
יהיו כלבים שבגיל 4 חודשים יגמלו לגמריי מצרכים והרס ויהיו כלבים שיגמלו בגיל שנתיים. הימנעו מהשוואות לכלבים אחרים והתייחסו לכלב שלכם בלבד.
אם יש לכם שאלות נוספות אתם מוזמנים לפנות אליי ישירות בכל דרך שיש כיום.
אשמח לעזור.
גיא תיכון – מאלף ומטפל התנהגותי בכלבים
0544799979
לצפייה בסרטונים שלי ליחצו כאן.