לקוחות ממליצים

את גיזמו אימצנו כשהיה בן חודש וחצי. קטנקטן וחמוד. הוא היה די רגוע ולא הרס לנו את הבית כמו הרבה גורים אחרים ולכן לא הקדשנו מחשבה לאילוף.
הוא גדל וגדל ונהיה סוס קטן. לאט לאט התחילו להתעורר הבעיות -
הבעיה העיקרית הייתה נביחות חזקות על אורחים, הוא סמר ונבח על כל מי שבא. עוד מהרגע שהאינטרקום צלצל. במצב כזה כשאתה אומר לאורח "הוא לא נושך" זה לא נשמע ממש משכנע..  בעיה מטרידה נוספת הייתה משיכות בטיולים.
המליצו לנו לקנות קולר חנק, אז קנינו – זה עזר בערך לחודש ואחר כך לא ממש הזיז לו.
ניסינו ללמד אותו בעצמנו ללכת ברגלי, לא לקפוץ כשמגיעים הבייתה ושלל דברים נוספים. זה לא כל כך הצליח לנו.
יום אחד כשראה חתול, משך והפיל אותי  ואז החלטתי שזהו, הוא חייב אילוף, אני לא מוכנה יותר.
כחודש לאחר מכן טסנו והחלטנו לנצל את ההזדמנות ולהשאיר את גיזמו בפנסיון עם אילוף.
אל גיא הגענו דרך האינטרנט ודרך המלצות שקיבלנו. נפגשנו איתו ב"כלביון" בבני ציון ותוך דקות ספורות הוא זיהה את הבעיה. גיזמול'ה שלנו אובחן כפחדן וחסר בטחון.
גיזמו שהה בפנסיון שבועיים וחצי. כשבאנו לבקר אותו בפעם הראשונה לא האמנו, ראינו כלב אחר, עדיין מלא אנרגיות ושמחת חיים, אבל ממושמע יותר. אין ספק שאחד הדברים הקשים שעשינו היה להשאיר אותו שם ולחזור הבייתה, אבל אחרי שראינו את השינוי שהתחולל זה היה קצת פחות קשה. ביקרנו אותו פעמיים נוספות ובכל פעם ראינו את השינוי קורה לנגד עינינו, תרגלנו בעצמנו וראינו שזה בעצם לא כזה קשה כשמקבלים את ההדרכה הנכונה ויודעים מה לעשות.
מסרנו כלב אנרגטי ושובב וקיבלנו חזרה כלב אנרגטי וממושמע.
גיא אילף אותנו, הסביר לנו כיצד לזהות סימנים מקדימים אצל גיזמו וכיצד לטפל בבעיה ולא בסימפטומים. למעשה הוא נתן לנו כלים אמיתיים לחיים טובים יותר עם גיזמו.

אז רק רצינו להגיד שוב תודה,
מיכל, תומר וגיזמו.

 כשטייני היה בן חמישה חודשים החלטנו שזהו זה, זה רק הולך ונהיה קשה ואנחנו לא מתמודדים איתו, הוא "גונב" גרביים, לועס נעליים, מטפס על מיטות וספות, עושה צרכים בבית, אוכל עציצים ובעיקר בעיקר בעיקר לא מפסיק לנבוח על כל דבר שזז. על אנשים, אופניים, מכוניות ויותר מכל נובח על כלבים גם כשהם בכלל לא לידו ולא מס

תכלים לכיוון שלו.

המצב היה מאוד לא נעים, כעסנו עליו הרבה וזה אפילו היקשה עלינו לאהוב אותו, כמו שהגיע לו...

לאחר ליווי שלך, למידה והסברים, היה מרגש לראות איך הוא מקשיב ומבצע את הפעולות כשאתה מבקש ממנו והכל ברוגע (שלך) ובשקט (שלו). הרגשנו שיש תקווה, טייני יכול להיות כלב טוב, כלב מחונך שמקשיב ומציית ולא רק הורס הכל (גם את עור התוף שלנו...).

את כלבנו לקחנו מעמותת "רחובות אוהבת חיות", מתוק מאוד אך חסר משמעת ופרוע. ביקשנו מגיא שיעזור לנו וכבר מהרגע הראשון היה ברור שהכלב יודע מי כאן הבוס! עם המון פינוקים, משחקים וכייף (עם זנב שלא הפסיק לכשכש לרגע), בשקט, מנהיגות, מקצועיות והרבה מחמאות (גם כשלא ממש הגיע) גיא לימד אותו איך הולכים, יושבים, נשמעים ואותנו איך מנהיגים ומשקיטים את החיה שלנו. לאחר מספר פגישות, כאשר ראינו כי הגענו לרמה מסויימת של אילוף אשר הספיקה לצרכינו, הודינו לגיא והמשכנו מאז לבד.

עכשו עדיין יש לנו כלב מתוק מאוד, אך ממושמע במידה רבה יותר ובכל צעד שאנו עושים איתו אנו זוכרים את גיא לטובה ובהערכה.

ממליצים בחום – עמוס ועפרה שילה מיבנה.

תודה,

איל ואיילת.

הסיפור של בוניטה.

שמי כרמית ואני רוצה לספר לכם את הסיפור של בוניטה אותה אימצתי מאחת העמותות. כשבאתי לעמותה סיפרו לי שיש שם כלבה מסוג וימרנרית בת 8 ח' וכשהוציאו אותה אלי היא נבחה ופחדה מאוד אך אני לא התגשתי ואימצתי אותה.
לאחר מספר ימים, בזמן שראתה את השכן שלי (שעליו היא כבר נבחה כמה פעמים), היא החלה לרוץ לכיוונו ונשכה אותו קלות בישבן.
החלטתי באותו יום שהכלבה הולכת למאלף.
בחרתי מאלף מהאינטרנט ונפלתי על מאלף שישר אמר שהכלבה פחדנית וצריך להראות לה מי הבוס. הוא לקח אותי איתה יחד עם הנקניק שקניתי ושם לה רצועת חנק וכל טעות שלה הייתי אמורה לתקן אותה ע"י חניקה וכעס.
האמת לומר לכם בכיתי מבפנים כי ידעתי שאני פוגעת בה והיא כל הזמן הסתכלה עלי בפחד באותם רגעים. סיימנו את השיעור...סיימתי עם המאלף הזה לתמיד.

התייעצתי עם אחת החברות שלי מאז שאני מתנדבת בעמותה והיא הפנתה אותי למאלף גיא תיכון.

מה אני אומר לכם.....אין כאלו דברים.

גיא דיבר איתי בטלפון ואמר שקודם הוא בא לפגישה ראשונה בבית.

הוא הגיע ואני ישר אמרתי לו שלא ידבר עם בוניטה ושלא יגיב אליה בכלל (אני מנחה אותו כיצד להתנהג עם הכלבה שלי ). בוניטה כמובן נבחה עליו והוא היה אדיש אליה בהתנהגות.

הוא הסביר לי את המצב ואפילו בדק אותה לראות אם היא עברה התעללות או הכאה (והיא עברה).

ההרגשה שהוא נתן לי באותו רגע בבית הייתה הרגשה של ביטחון, שיש לי על מי לסמוך. 

במהלך האילוף, גיא לימד אותי איך לקרוא אותה, איך לאלף אותה, איך להבין אותה טוב יותר.

בנוסף, הוא עזר לי לסמוך על עצמי יותר ונתן לי ולה המון ביטחון.

הוא המאלף שלנו לכל החיים!

היום אני הולכת עם בוניטה בכיף, ללא חשש.

תודה לך גיא.

מאיתנו

כרמית, בוניטה וקייסי!

הסיפור של ג'ורג'.

לכלב שלנו קוראים ג'ורג'. הוא קוקר ספניאל אמריקאי, וללא ספק הכלב הכי שמח שפגשתי מימי.

ג'ורג' תמיד קיבל יחס של נסיך בבית, קראנו לו "בן בכור", ופינקנו אותו עד בלי דיי. לקח לנו זמן להבין שהיחס המיוחד שהוא מקבל, גורם לבלבול רב בחייו.

פנינו לגיא כדי לפתור בעיה של חרדת הבאה לידי ביטוי נטישה כאשר הוא נשאר לבד בבית. גילינו כי לא רק שהוא בוכה שעות לבדו ומשתולל, אלא גם מרייר מפחד עד כדי כך שאוזניו ורגליו הקדמיות רטובות מאוד כשאנחנו חוזרים. ניסינו על סמך עצות שקיבלנו מאנשים שונים לעשות "טקס יציאה" קבוע מהבית, שכלל רבע שעה אחרונה לפני היציאה שלא פונים אליו, השארת טלויזיה דולקת, והשארת חטיף אטרקטיבי. כלום לא עזר. לתופעה היו תקופות של החמרה והקלה, אך היא לא חלפה.

מעבר לכך רצינו משמעת מאוד בסיסית שתאפשר לנו לטייל איתו מבלי שימשוך ברצועה, ושיהיה קצת יותר קשוב וממושמע.

גיא הסביר לנו שהכלב מבולבל. מצד אחד הוא מקבל יחס של "מנהיג" ומרגיש כמרכז החיים בבית, אך מצד שני הוא ננטש לבד כשאנחנו יוצאים מהבית ואין מי שימלא את החסך שנוצר בעת היציאה.

בעזרת סדרת מפגשים עם גיא, בנינו תכנית שכללה מפגשי הדרכה בבית, למידת פקודות בסיסיות בחוץ, והרבה תירגול יומיומי.

תוך כדי הטיפול חל שיפור ניכר בתדירות הופעת החרדה. השורה התחתונה היא התמדה. ברגע שאנחנו מפסיקים את התרגול, הטיולים הארוכים, או מבצעים שינוי ניכר אחר בחייו של גורג, עשויה לחול הדרדרות. ככל שנשקיע ונתמיד, כך התופעה תיעלם כמעט לחלוטין.

בכלים שקיבלנו נעזרנו גם כדי להכניס קצת משמעת בטיולים ובחיים בבית. השיחות עם גיא עזרו לנו להבין טוב יותר את צורת המחשבה של ג'ורג' ולהבין כיצד לתקשר איתו טוב יותר.

תינוק חדש הצטרף למשפחה לא מזמן, ושוב נעזרנו בגיא כדי לקבל כלים להתמודדות עם הסיטואציה החדשה.

אני יכולה לסכם כי יש לנו הרבה מה ללמוד על איך הראש של הכלבים עובד. למזלנו, גיא פה כדי להסביר לנו....

הוא תמיד זמין וקשוב וסבלני עד בלי די.

תודה!

מיכל, כפיר וגו'רג'

 את טימי, לברדור מעורב, אימצנו דרך "רחובות אוהבת חיות" ממשפחה שאחרי שנתיים החליטה שאין להם יותר זמן בשבילו.

אצל אותה משפחה טימי אולף בפנסיון של גיא והיו להם רק דברים טובים להגיד.

מיד אחרי האימוץ קבענו פגישה עם גיא שיוכל להסביר לנו איך לתקשר עם טימי בצורה הנכונה ביותר. קיבלנו הדרכה מלאה על האלטי, הליכה עם הרצועה רפוייה ללא משיכות וכל דבר שהיה קשור להרגלים נכונים בבית.

לנו היה חשוב מאוד שטימי יסתדר עם כלבים אחרים וחתולים.

עם כלבים בהתחלה היו קצת בעיות, אך גיא הדריך אותנו וכיום הוא משחק עם 99% מהכלבים שאנו פוגשים.

עם הזמן הגיע גם זמנו של החתול, טימי רודף אחריהם ברחוב, נובח וכו'. התיעצנו עם גיא והוא הרגיע והדריך אותנו לקראת הבאת חתול חדש הביתה.

לא עברו שבועיים ושניהם הסתובבו בבית חופשיים ללא סכנה לאף אחד מהם.

כיום הם גרים בצוותא בבית ועוזרים אחד לשני בביצוע פשעים קטנים וגניבת אוכל.

ריטה וטימי.

את צ'יקי הבאתי הביתה בגיל 3 שבועות, כשהיא בגודל של מחזיק מפתחות, עם עיניים קטנות שחורות ונוצצות, והמון אנרגיה ושובבות.

כבר הייתה לי כלבה אחת, סשה, בת כשנתיים, מתוקה, נוחה אבל מעט חרדתית.

הבעיות התחילו כשהבנתי שצ'יקי מסרבת ללמוד לשלוט בצרכים שלה, משתוללת ללא שליטה, ובכל פעם כשהייתי חוזרת הביתה הייתי מגלה לחרדתי שהבית חצי הרוס, הרהיטים לעוסים, הספה מפורקת,

חפצים שהותרתי גלויים נהרסו, והצרכים שלה - בכל פינה בבית.

לא רק שסשה לא "חינכה" את צ'יקי, אלא שההיפך קרה  -וצ'יקי לימדה את סשה הרגלים רעים. לא הייתה ברירה והחלטתי לפנות לגיא.

גיא זיהה את המצוקות של צ'יקי והבין בדיוק מה היא צריכה – תקשורת ברורה, הוצאת אנרגיה, מקום בטוח, גבולות וסדר.

הוא הגדיר לה תהליך של אילוף, ובסבלנות אין קץ, מסירות והמון ניסיון שיש לו  - באמצעות לימוד פקודות בסיסיות, תרגילי משמעת, סדר יום הכולל כלוב אילוף (המשמש כמקום בטוח) והמון תשומת לב - צ'יקי לאט לאט למדה להירגע, לשלוט בצרכים שלה והיום היא כלבה ממושמעת ונוחה.
 

גיא - תודה לך על עבודה מסורה, מקצועית, סבלנות אין קץ והמון רגישות וידע.

צ'יקי, סשה ומיקי פלד.

הסיפור של סימור.

 סימור הגיע אלינו לפני כשנה (בסוף פברואר 2010), אחרי שראינו תמונות שלו, במקרה, בפינת האימוץ באתר ynet, ובעקבותיהן נסענו לפגוש אותו ואת גיא בפנסיון בו העמותה החזיקה אותו. סימור גר בפנסיון תקופה ארוכה, חיכה לבית, לפני כן גר בכלביה של עמותת "רחובות אוהבת חיות", ובסה"כ העביר את מרבית השנתיים הראשונות של חייו בכלובים שונים. ממה שסיפרו לנו גיא ונעמי מהעמותה, סימור היה כלב בעייתי מאוד, ומאוד לא מחונך, ונראה שחייו עד הגיע לעמותה לא היו קלים בכלל. עד היום, סימור נוטה לפחד מאנשים חדשים ומרעשים מפתיעים וכן הלאה.

סימור עבר אילוף אינטנסיבי וטיפול התנהגותי אצל גיא, וכשבאנו לפגוש אותו לראשונה, הוא כבר היה כלב רגוע למדי, ומאוד נחמד. גיא ריענן אצל סימור את הפקודות הבסיסיות שלימד אותו (שב, ארצה, רגלי וכדומה), ובפגישות שלנו עם גיא, למדנו איך להתנהג אל סימור ואיך לשמור על האילוף שלו. נפגשנו עם גיא מספר פעמים בפנסיון, ולאחר מכן גם זכינו לליווי ומספר מפגשים בביתנו (הכל כחלק מחבילת האימוץ), כולל ההעברה הראשונית של סימור מהכלביה הביתה, שבוצעה ע"י גיא בהצלחה רבה.
סימור עבר בהדרגה משינה בכלוב לשינה על מזרון, ומהליכה עם רצועת "האלטי" להליכה רגילה, והכל בליווי מלא של גיא עם הרבה תמיכה ועזרה.
היום, סימור הוא כלב מחונך וחבר מאוד טוב שלנו. מעולם לא גרם לנזקים בבית, ומעולם לא עשה צרכים בבית, והכל בזכות האילוף של גיא והטיפול שלו בכלב שבתחילת דרכו היה כלב מבולבל ומתוסכל.

אנחנו אסירי תודה לגיא ולעמותה, ובאמת שמאוד כיף לנו לחזור הביתה כל הערב, והרבה מזה בזכותם.

את בנג'י, כלבת זאב מעורבת אימצנו בגיל 9 חודשים ממכלאת כלבים ברחובות. באנג'י הגיעה במצב גופני טוב ועם אנרגיות עודפות שתועלו בעיקר לכיוון המטבח (שיש, אוכל וכד') והפגנות שליטה מול הילדים שהתבטאו בעיקר בנהמות כלפיהם כאשר ליטפו אותה בזמנים שלא תמיד התאימו לה. 
על הרקע הזה פנינו לגיא ויחד עימו התחלנו בסדרת אילוף שכללה 5 שעורים ( ועוד 1 למקצה שיפורים).
החשיבות העיקרית בראייתנו, מעבר להקניית פקודות המשמעת הבסיסיות, הייתה, הכלים שקיבלנו מגיא להתמודד עם התנהגויות והרגלים שהיו לבנג'י ואשר עימם לא ניתן להשלים- נהמות על בני הבית, גניבת חפצים, "משחקי" נשיכות וכד'. יש לציין כי תוך זמן קצר יחסית והרבה בזכות המקצועיות והביטחון שגיא השרה על הכלבה (ועלינו), חל שיפור ניכר בהתנהגות הכלבה. הנהמות וההתנהגות המאיימת פסקו לחלוטין, וגניבת האוכל גם אם נמשכת, לנו נראה שהמינון ירד והכלבה פחות או יותר מצאה את מקומה, והשתפרה בכל הקשור להבנת הגבול שבין מותר לאסור. דבר נוסף שחל בו שיפור משמעותי בזכות השיעורים הינו בדרך התנהגותה של הכלבה בטיולים וביטחונה העצמי שגבר במפגשים עם כלבים אחרים.
חשוב לציין כי השעורים מועברים בצורה רגועה תוך מתן כבוד רב לכלב, תוך הימנעות מוחלטת מלימוד הכלב בדרכים אלימות. 
לסיכום- לא פחות חשוב מעצם האילוף זה המאלף שמעביר את השיעורים, ומבחינה זו גיא היה בהחלט בחירה טובה. 

ארז ומרב- יבנה