שאלות נפוצות

תשובה: לדעתי, הטענות הללו נובעות מחוסר ידע וניסיון בעבודה עם מזון. מזון הינו כלי אילוף לכל דבר ועניין, חשוב לדעת איך להשתמש בו כמו בכל אביזר אילוף אחר. אני מלמד כלבים באמצעות המזון שלהם וצ'ופרים (בהתאם למקרה) ומעולם לא נתקלתי בכלב שהפסיק להקשיב לי או לבעליו בגלל שהאילוף בשלב הלימוד וההטמעה נעשה עם מזון.
הבעיה ברוב המקרים היא, שאנשים אינם יודעים כיצד להפחית את הצ'ופרים בהדרגה ושלב הלימוד לא נעשה בצורה טובה מספיק, כך שמבחינת הכלב ישנם פערים בין השלבים והוא לא יצליח לעבור ביניהם באופן חלק.
הפחתת המזון חייבת להיעשות בהדרגה, אם בהחלפתו לצ'ופר בעל ערך נמוך יותר או להפחית בכמויות (עדיף) באופן אקראי (ללא תבניות חיזוק, כגון: 1 כן, 2 לא) תוך שמירה על אחוז חיזוקים מסויים היורד בהדרגה.
ברגע שנעבוד עם הכלב לפי תפריט חיזוקים משתנה/אקראי הוא לא ידע לצפות מתי יגיע הפרס וכך ישאף תמיד לבצע מתוך מחשבה שעוד מעט יגיע הפרס, גם אם הוא לא מגיע.

תשובה: יש לכם אפשרות לבחור בין אילוף בביתכם לבין אילוף בתנאי פנסיון ובאילוף המשלב את שניהם. בעיקרון, יהיו מקרים שאעדיף שלא להוציא את הכלב לפנסיון ולעבוד איתו דווקא בבית ויהיו מקרים הפוכים, אני מתייחס באופן אינדיווידואלי לכל מקרה ומקרה בהתאם לאופי הכלב, סביבת המחיה שלו והקשר שיש לו עם הבעלים. כמובן שיש התייחסות לחומרת הבעיה.
אילוף פנסיון יתאים במקרים שיש צורך להרחיק את הכלב מהבית לסביבה ניטראלית בשל חיזוקים שהוא מקבל בסביבה הביתית על ההתנהגות אותה רוצים להכחיד, במקרים של חוסר זמן, חופשה, חוסר יציבות בקשר ורצון להגיע לרמת אילוף גבוהה בפרק זמן קצר ועוד.
אילוף ביתי יכול להתאים לכל אחד שיש לו זמן להשקיע מינימום 45 דקות ביום לתרגל ומסוגל להמשיך לספוג התנהגות בעייתית עד שתהיה רגיעה, במקרים של הרס מסיבי של הבית עדיף להוציא את הכלב על מנת שלא לסכן אותו יותר בבליעת חפצים וכדו'.

תשובה: כאשר אנחנו אומרים לכלב שלנו "לא", ישנה בעיה גדולה לכלב להבין למה אנחנו מתכוונים. למשל, אם הוא עולה על השולחן ויש עליו צלחת עם אוכל ואנחנו צועקים עליו "לא",למה אנחנו מתכוונים? – שירד מהשולחן? – שלא ירחרח את האוכל? – שלא יסתכל עליו? או שאנו מתכוונים שיפסיק מה הוא עושה? – אם כן, מה הוא כן אמור לעשות? – לרדת מהשולחן, להמשיך לעמוד ולא לזוז, לעמוד ולהסתכל לכיוון אחר? - בעיה.
המילה "לא" אינה אינפורמטיבית מספיק ומסוגלת לייצר המון בילבול לכלב. אם אמרתם לכלב להפסיק התנהגות כלשהי מיד הציעו התנהגות חלופית וחזקו עליה על מנת שלא יווצר "ואקום התנהגותי" שבו הכלב אמור לנחש מה עליו לעשות לאחר שהפסקתם אותו. הוא עלול לנחש לא נכון.

תשובה: האסקים ודומיהם (כלבי השפיץ – כנעני, אלאסקן מלאמוט, קייסהאונד, סמוייד ועוד) ידועים באהבתם לנדוד ולטייל הרבה, לכן רצוי לטייל איתם מינימום 3 פעמים ביום כאשר אני ממליץ ששניים, לפחות, שיהיו ארוכים (45-60 דקות) ועוד טיול אחד קצר יותר, 15 דקות יספיקו. בצורה הזו הכלב יכוון את הוצאת האנרגיה שלו לטיולים הארוכים ויישאר רגוע במהלך היום.
באופן כללי, כל כלב בוגר זקוק ל-3 טיולים ביום, כאשר 2 מהם יהיו ארוכים בהתאם לרמה האנרגטית שלו. כלבים קטנים יכולים להסתפק בטיולים קצרים יותר אך יהיו כלבים מגזע קטן (כמו הג'ק ראסל טרייר, ווסטי, קארין טרייר ועוד) שיזדקקו לטיולים ארוכים והוצאת אנרגיה יומיומית מרובה על מנת להישאר רגועים.
יש לשלב בטיולים גינות כלבים, שחרור במקומות בטוחים, משחק משותף ואימון על מנת להוציא גם אנרגיה מנטאלית.

תשובה: באופן כללי, כלב בוגר צריך לאכול פעמיים ביום לכל שארית חייו. הסיבה היחידה שנאכיל כלב בוגר פעם אחת ביום היא כי הוא בוחר לאכול רק פעם אחת ביום. הארוחה תינתן תמיד לאחר טיול הבוקר וטיול הערב, לעולם לא לפני (אלא אם היא ניתנה שעתיים לפני). בהנחה שהגור הקטן מעל גיל 4 חודשים, רצוי להאכילו בין 3 ל-4 פעמים ביום, תלוי בגילו (שאינו מצוין) וגם במקרה הזה, אחרי הוצאה לצרכים או טיול קטן. מספר דקות לאחר הארוחה יש לקחת אותו לצרכים בלבד מאחר וגורים נוטים לעשות את צרכיהם לאחר אכילה, שתייה, שינה ומשחק/השתוללות.
בהנחה שהגור מתחת לגיל 4 חודשים ניתן לנסות ולהשאיר את המזון חופשי, אם הכלב הבוגר אוכל לו מהאוכל תאכילו אותו בארוחות קטנות 4-5 פעמים ביום. תנהלו מעקב אחר הרצון שלו לאכול וכך תדעו טוב יותר כמה פעמים להאכיל אותו לפי מה שהוא מכתיב לכם.

תשובה: הברשה, הברשה ועוד פעם הברשה.
ישנן מברשות מעולות, כדוגמת הפרמנייטור, היכולות לצמצם משמעותית את כמות השיער שתנשור בבית. יש להבריש את הכלב/ה בטיולים או בחצר ולאסוף את השיער המת לשקית. פעולת ההברשה מוציאה את השיער המת שיושב על הפרווה וכן מוציאה שיערות שלפני נשירה ומונעת את נשירתן בבית בזמן שהכלב הולך.
טיפ קטן לגבי נושא הריח שקיבלתי מספרית כלבים – לפזר טלק תינוקות. הטלק סופח את הריח ועוזר בסילוק האבק והליכלוך וגם משאיר ריח טוב. רצוי לפזר את הטלק לפני הטיול ובסופו להבריש על מנת להוריד אותו ואת השיער המת.

תשובה: ניתן ללמד אותה ללכת לצידך בטיול ולשמור על קצב הליכה קבוע יחסית באמצעות שיעורי אילוף מסודרים. הפקודה הנלמדת הינה "לידי" אשר מצ'פרת את הכלבה בזמן שהיא נשארת ליד הרגל והולכת בקצב אחיד. פיתרון אחר, המונע מהכלבה למשוך, הינן רתמת הגוף, כגון איזיווק, פרידום וסנסיבל (ניתן לרכוש אצלינו במרכז "חיות ובית"). הרתמות מעוצבות בצורה מיוחדת המאפשרת לנו להשתלט על הכלב בצורה קלילה ללא מאמץ ובמקביל מונעות מהכלב למשוך. אין בכך ללמדה ללכת לצידך ב"רגלי" כמו באילוף אבל לפחות לא "תצא לך היד מהמקום" במהלך הטיולים.

תשובה: ראשית, עליך לעבוד על האות/פקודה שהיא יודעת הכי טוב לעשות כאשר המזון מוחבא בכיס או מאחורי הגב או בפאוצ'. הרעיון הוא, שהכלבה תגיב לפקודה הקולית בלבד ולא לפקודה הקולית כאשר יש צ'ופר מולה. נניח והיא יודעת לשבת ועושה זאת טוב, עמוד מולה ובקש ממנה לשבת כאשר אין צ'ופר גלוי, ברגע שהיא מתיישבת אמור לה מילת שיבוח (יופי, טוב, טובה, כן וכו') ומיד תן את הפרס. המילה תסמן לה שהיא הולכת לקבל את הפרס. עליך לעשות זאת עם כל פקודה באופן הדרגתי ולצ'פר אותה רק לאחר שביצעה את הפקודה במלואה ללא פרס מול עיניה.
במקביל יש לתת לה חיזוקים אקראיים לא צפויים במהלך היום. חכו להזדמנויות שהכלבה אינה מודעת לכך שיש לכם פרסים וצ'פרו אותה בהפתעה מוחלטת על פעולה טובה שעשתה. למשל, אם הגיעה אליכם במקרה והתיישבה מעצמה מבלי שביקשתם ממנה חזקו אפילו בעודף (3-5 צ'ופרים אחד אחרי השני). בצורה הזו היא תבין ששווה לה לעשות פקודות בכל פעם שמבקשים, וגם אם לא, כי אולי יש בסוף תגמול. יש להמשיך לחזק באופן אקראי למשך מספר חודשים עד שתראו התנהגות אחידה ועקבית ואז אפשר לצמצם עוד יותר את החיזוק עם מזון ולחזק בליטוף.

תשובה: ראשית, אילוף עם צעצוע הוא מורכב יותר ומצריך יותר תרגולים בגלל השבירה ברצף שנוצרת בעת מתן הכדור כפרס בניגוד למתן מזון שאפשר לחזק הרבה ומהר מבלי לקטוע את הרצף. שנית, עליך להוריד הילוך ולחזור אחורה במשמעת ולהתחיל לחזק אותו עם הכדור על פעולות פשוטות וללמד אותו שאם הוא יבוא עם הכדור מהר המשחק יתחיל שוב לאחר שיבצע פעולה מוצלחת נוספת. אני הייתי זורק את הכדור אליו שיתפוס ישר ולא זורק רחוק, כך הוא יתעייף פחות ותוכל לתרגל יותר פעמים פר שיעור.
עליך לעבור לתרגול ללא התראה מראש, שים את הכדור בכיס כחצי שעה לפני תחילת התרגול. כאשר אתה מתחיל את השיעור עמוד מולו או לצידו (כמו ב"רגלי") וחכה שיצור קשר עין מיוזמתו, אל תבקש ממנו! ואל תתקן אותו על זה. ברגע שהוא עושה זאת שחרר לו את הכדור. אותו כנ"ל עשה לגבי הישיבה, אם הוא מסתובב סביבך ולא מתיישב,עמוד בסבלנות וחכה שיתיישב מעצמו ושחרר את הכדור. חשוב מאוד להוסיף מילה שתהווה סמן לכך שהפעולה שעשה הייתה טובה ועכשיו מגיע הכדור (כמו, טוב, יופי, כן ועוד).
ישנם שלבים נוספים בדרך, אך זהו הבסיס.

תשובה: ראשית, אין להכות או לצעוק על כלב בזמן שהוא נוהם עלייך או על בן משפחה אחר. בכך שתעשו זאת, אתם תחמירו עוד יותר את הבעיה והוא ירצה להתגונן עוד יותר.
במקרים של תוקפנות יש לאבחן טוב טוב מהיכן נובעת ההתנהגות ומה תהיה הדרך הטובה ביותר לטפל בה. לרוב, במקרים כאלה, הכלב קיבל חיזוקים מהסביבה על התנהגותו התוקפנית ולכן הוא ממשיך. במקרים מהסוג הזה יש ללמד את הכלב התנהגות אלטרנטיבית אשר תתחרה בהתנהגות התוקפנית ללא עימותים וללא אלימות. ככל שתתעמתו עם הכלב יותר כך הוא יהיה יותר הגנתי בהתנהגות שלו. ההתנהגות האלטרנטיבית אמורה להביאו להבנה שאין טעם לנהום או לתקוף ושיש לו אפשרויות נוספות להגיב לסיטואציה.
עליכם לפנות בהקדם למטפל התנהגותי המומחה לבעיות תוקפנות כאלה, אין לטפל לבד!
דרוש ידע מקצועי וניסיון רב בטיפול במקרים כאלה..

תשובה: אם הכלב שלכם ירים רגל או לא זה רק הוא יודע. הרבה  כלבים ממשיכים לעשות פיפי בכריעה מאחר וזה מה שמתאים להם. אין מה לעשות בנידון או דרך ללמד, אך אם הוא ירים רגל בסופו של דבר סביר להניח שזה יקרה אחרי גיל שנה.