תפיסת עולמו של הכלב הביתי

הכלב הביתי צופן בחובו תכונות פראיות קדומות אותן ירש מאביו הקדמוני. מחקרים של השנים האחרונות מצביעים, כי לזאב ולכלב הביתי אותו אב קדום.כלומר, הכלב אינו צאצא ישיר של הזאב כפי שהיה נהוג לחשוב, אלא הכלב הוא צאצא של אב קדמון וההתפתחות שלו כמין שונה משל הזאב.

יותר מכך, מאחר וזאבים בטבע חיים כמשפחה אין מלחמות על מעמד, הגורים לא מתעמתים עם הוריהם על משאבים כפי שקרה עם זאבים בשבי ורוב העימותים נפתרים ללא קרב.
הכלב הביתי לא רואה אותנו כ"להקה", כפי שנהוג לחשוב, האמת היא, שהחוקרים עד היום לא יודעים לומר בוודאות כיצד הכלב הביתי מתייחס ל"תא המשפחתי בו הוא חיי". נהוג היום לחשוב, שהכלב הביתי שלנו פשוט רואה אותנו כסוג של "משפחה" והתנהגותו מונעת בעיקר מרווח והפסד ולא מתוך רצון לשלוט ואפילו ישנם חוקרים המקבילים את התנהגות הכלב הביתי להתנהגות גורי זאבים, אשר אינם מחפשים לעלות בסולם ההיררכי של "התא המשפחתי – להקה" שלהם ורק מחפשים מקסימום טוב.

כלב יתנהג בצורה מסוימת בהתאם למה שהגנטיקה שלו מכתיבה לו ובהתאם לחיזוקים אותם הוא מקבל מהסביבה.

קחו למשל כלב שאומרים עליו שהוא "תופס תחת" או "המלך בבית". מי אומר את הדברים הללו? – אתם! לא הכלב, לכן זה המסר שהוא מקבל מכם (במילים ומעשים) ובאופן ודאי זה יבוא לידי ביטוי ביחס שלכם אליו וכתוצאה מכך, בהתנהגות שלו כלפיכם וכלפי הסביבה. הוא יקבל חיזוקים על התנהגות שכזו ולכן לא יהיה צייתן ובמקרים מסוימים גם יהיה תוקפן או חרד במצבים אחרים.

דוגמה נוספת, כלב שתוקף כלבים ואנשים אחרים נתפס בעיני רבים ככלב "דומיננטי". רוב הכלבים התוקפנים שאני פגשתי עושים זאת בעיקר מפחד וחוסר ביטחון מוחלט בבעלים שלהם ובעצמם. הם מרגישים צורך לשמור על עצמם ולקחת שליטה על הסיטואציה. גם כלבים אלה מקבלים חיזוקים מהסביבה על ההתנהגות, לרוב, החיזוקים יהיו בצורה שאינכם מודעים לה (כמו נביחות על כלב אחר אשר מתרחק ופשוט ממשיך בטיול עם בעליו והכלב הנובח חושב שהבריח אותו).

אם נחזור רגע ל"רווח וההפסד" אשר מניעים את הכלב אנחנו מגלים, שדווקא ההסבר שכלב תוקפן הוא אוטומטית "כלב דומיננטי" לוקה בחסר ויש הרבה מעבר להתנהגות הזו. ההסברים יכולים להיות רבים: חוסר חשיפה לכלבים בתקופה הקריטית, ענישה מוגזמת ליד כלבים, טראומה מכלב אחר כלשהו, הרחקה יזומה מכלבים, כלב המתפרע על הרצועה ומכאיב לעצמו ועוד ועוד. ההסברים הללו ניתנים לבדיקה באופן מדעי וע"י ניסוי וטעיה.

טרם מצאו את את הגן "דומיננטיות" בכלבים וזאבים.

באופן כללי, מצב שבו כלב יהיה דומיננטי על כלב אחר הוא כאשר ישנו משאב אשר חשוב לכלב לשמור עליו ולכן יפגין באותה סיטואציה התנהגות שיכולה אפילו להיות אגרסיבית.

כלבים יכולים להפגין דומיננטיות על מזון, מקום מרבץ, לצאת ראשונים מהדלת (כי חשוב להם לצאת לטיול כמה שיותר מהר), מים, תשומת לב מבעליהם ועוד ועוד.

הדבר המדהים הוא, שיהיו כלבים שרק מזון חשוב להם ושאר המשאבים דווקא לא, יהיו כלבים שמים יהיה משאב חשוב והשאר לא וכן הלאה.

כלב אשר ירצה לשמור על כל המשאבים באופן תמידי ידליק אצלי נורה אדומה ענקית – משהו לא תקין מבחינה פיזיולוגית בכלב ואם יתברר שהכל תקין, תדעו שמבור על מקרה חריג ביותר ואין להסיק ממנו על הכלל.

אחד היצרים הקדומים ביותר הוא יצר המשיכה החברתית והוא משחק תפקיד חשוב עד היום בחיי הכלב הביתי. כלב, מעצם היותו חיה חברתית. תמיד יחפש חברה כלבית או חברת אדם, השייכות מעניקה לו ביטחון רב.
היצר הנ"ל מאפשר לנו לבנות קשר חזק מאוד עם הכלב שלנו המבוסס על אמון ולא הפחדה. על כן, עלינו לחזק אותו על התנהגויות רצויות מבחינתנו ולהסית אותו מהתנהגויות לא רצויות (או פשוט לא להתייחס אליהן ולהעניק להן משקל) להתנהגויות רצויות.

ביום יום עלינו להציב גבולות ברורים (כל אחד בהתאם למה שנוח לו), כללי התנהגות בסיסיים (למשל, לא לחטוף מזון מהשולחן, לא לקפוץ על אנשים) והכי חשוב, להיות עקביים לגביהם. ברגע שהכלב שלנו יבין שאנו לא מקפידים על הכללים שאנחנו יזמנו גם הוא לא יקפיד עליהם.

בעלים שלא מקפיד על הכללים שהוא עצמו קבע יגרום לכך, שהכלב שלו ירגיש בלבול ואולי אפילו להתנהג באופן לא רצוי.

זיכרו! כלב ישאף למקסימום טוב. מתוך ההנחה הזו, אם נחזק ו/או נשבח אותו תמיד על התנהגות שהיא טובה לנו ונקפיד לטפל באופן נכון והגיוני לכלב בהתנהגות שאינה רצויה לנו נוכל לכוון את כלבינו להתנהגות והרגלים נכונים המתאימים לאורח החיים שלנו. ככל שנחזק יותר כך תהיה מוטיבציה גדולה יותר לכלב שלנו להמשיך בהתנהגות הרצויה לנו.

מסגרת חברתית יומיומית נכונה חשובה מאוד גם היא להרגשת הביטחון של הכלב שלנו. טיולי הליכה יומיומיים, הוצאת אנרגיה, משחקים, חשיפה נכונה לאנשים זרים, כלבים אחרים ועוד הם הדרכים שלנו לעזור לכלב להרגיש טוב עם הסביבה שלו, להרגיש בטוח בתוכה ולהיות מאוזן. אם נמנע מהכלב שלנו מפגשים עם כלבים אחרים יש סיכוי גבוה שהוא יתחיל לפחד מהם ואולי גם להיות תוקפן כלפיהם (כנ"ל לגבי אנשים זרים).
עלינו להיות "העוגן" של הכלב שלנו, להיות המקום הכי בטוח מבחינתו בעולם, אלינו הוא אמור לבוא כשהוא מרגיש חסר ביטחון ומפוחד, לנו הוא אמור להקשיב כאשר יש מצב מלחיץ ועלינו להיות שם בשבילו בהתאם.

רבים יאמרו לכם, שהכלב שלכם אמור להסתדר לבד או "הוא יבין"....לרוב זה לא קורה. זוהי תפיסה שגויה מיסודה. מאחר ויש לנו השפעה כבירה על התנהגות הכלב שלנו אל לנו לצפות שהוא יהיה חף מהשפעות סביבתיות ויהיה נתון להשפעת היצרים שלו באופן בלעדי.

ברוב המקרים, חיים הרמוניים ותקינים בבית יתרחשו כאשר ישנם גבולות ברורים, סדר יום יחסית קבוע והוצאת אנרגיה יומיומית.

בעלי כלבים רבים נוטים לייחס לכלביהם תכונות אנושיות ותפיסת עולם אנושית אשר אינן תואמות את עולם הכלבים ובכך יוצרים אפליה תפיסתית. אין מקום בעולם הכלבים להסקת מסקנות בדיעבד, חשיבה אנושית ותכנון עתידי. מוחו של הכלב מונע לפי גירויים עכשוויים, הרגלים אותם רכש מהסביבה, ניסיון חיים וכמובן, לפי אופיו האינדיווידואלי.

במקרים בהם מייחסים לכלבים התנהגות מכוונת השייכת לעולם האנושי, כגון: “דווקא”, “הוא מעניש אותנו” וכו’, נצפה לבעיות התנהגות. הכלב לא יודע לעשות לכם דווקא ובטח שלא יודע להעניש אתכם בצורה שרבים מכם מאמינים. ברוב המקרים, לכל בעיה ולכל תופעה יש סיבה והסבר וניתן להבין אותה לפי תפיסת עולמו של הכלב אם נחפש את שורש הבעיה.

זה מוביל אותי לנושא הבא – תקשורת כלבית.

כלב יתקשר עימנו כמו שיתקשר עם חבריו הכלביים, באמצעות שפה כלבית. 

רבים האנשים המגדלים כלב בביתם ואינם מודעים לצורת התקשורת הגופנית של כלבם.
כמה מכם יודעים מה ליקוק שפתיים מציין? – או פיהוק? – מיצמוץ? – הליכה בחצי גורן ולא בקו ישר? ועוד ועוד.

אי הידיעה מה הכלב משדר לסביבה שלו היא אחד הגורמים העיקריים להתפתחות בעיה התנהגותית. חשוב להבין, מאחר ואנחנו המחזיקים את קצה הרצועה בטיולים יש לנו השפעה כבירה על התנהגות הכלב, החל מהשפעה על תוצאות מפגש עם כלב, מפגש עם אדם, מפגש עם חתול ועד השפעה על הרגש שבו מצוי הכלב בעת המפגשים הללו.

ברוב המקרים, אנחנו אלה שיוצרים את בעיית ההתנהגות.

חשוב מאוד להתייחס לכל כלב בהתאם. כלבים המשתייכים לאותו גזע יהיו שונים זה מזה ולא יהיו זהים במדויק. יותר מכך, גורים לאותם הורים יתנהגו לפעמים באופן שונה מאוד אחד מהשני. על כן, עלינו להתייחס לכל כלב לפי אופיו ולגוון הנפשי שלו. דוגמא, לא נהיה קשוחים מאוד עם כלב רך המקבל מרות בקלות. המצבים הללו יכולים להוביל לאיבוד האמון של הכלב בבעלים או של הבעלים בכלב. מאלף מקצועי שלמד והתנסה בתחום ידע להבחין מייד בהבדלים הדקים שבין כלב אחד למשנהו, לבעלי כלבים קשה להבחין בהבדלים, בשל חוסר ידע וניסיון. כמו שכל אחד מילדינו זקוק להתייחסות שונה ואינו דומה לאחיו, כך גם כלבינו.

לסיום,

התנהגות הכלב שלכם היא תולדה של שני מרכיבים: הראשון, הבסיס הגנטי שלו והשני, הסביבה. כלומר, כלבים לומדים להגיב לסביבה שבה הם חיים בהתאם למטען הגנטי שלהם ובהתאם למה שהסביבה מכתיבה. הסביבה יכולה לתת חיזוקים על התנהגות, אך יכולה גם להעניש על התנהגות.

“הסביבה” כוללת בתוכה גם אתכם, בעלי הכלבים. כלבים יודעים לקרוא את שפת הגוף שלנו בצורה מעולה, על כן, הם לומדים מאיתנו המון. אם לא תדעו לשים לב מתי יש לחזק התנהגות רצויה ומתי יש לנתב התנהגות לא רצויה לרצויה, אתם עלולים למצוא את עצמכם בבעיית תקשורת עם כלביכם.

חשוב שכל בני הבית יתקשרו עם הכלב בשפה אחידה על מנת למנוע מערכת מסרים כפולה אשר תבלבל ותגרום לקשיים נוספים בגידול הכלב.

דוגמה: אם תרשו לכלב לקפוץ עליכם בכל עת שיחפוץ, אך תנסו למנוע ממנו לקפוץ כך על אורחים אתם עלולים להיתקל בבעיה. הכלב עלול להכליל שאם מותר לקפוץ עליכם אזי, מותר לקפוץ גם על האורחים. בכדי שילמד לא לקפוץ בכלל יש למנוע ממנו לקפוץ עליכם בראש ובראשונה.

כפי שנוכחתם לראות, תפיסת עולמו של הכלב שונה בתכלית מתפיסת עולמינו אנו. אם תצליחו ליישם באופן פרקטי, לא רק תיאורטי, את האמור לעיל, סביר להניח שתזכו לחיים הרמוניים ושלווים עם כלביכם הנאמן.