"גיא, מוקי ברגרסיה נוראית עם החרדת נטישה, אני לא יודעת מה קרה".
זו ההודעה שקיבלתי לפני מספר שבועות מאמא של מוקי.
*לא תאמינו מה הייתה הסיבה לרגרסיה, תמשיכו לקרוא.*
בהודעה היא סיפרה שהוא הרס את הקיר ליד הדלת והיא מפחדת שהוא יפצע את עצמו ובצדק.
דיברנו ארוכות על מה יכולות להיות הסיבות לכך ולא ממש מצאנו. ניסיתי לעזור לה דרך הטלפון אבל בסופו של דבר לא היה מנוס ממפגש שאוכל לראות את מוקי ואולי יפול לי האסימון למה פתאום יש רגרסיה נוראית.
ניסינו במהלך השבוע לפני הפגישה לעשות שינויים ולראות אם הם עוזרים אבל כלום לא עבד. מוקי בשלו - חרדתי, נובח והורס את הקיר.
נפגשנו בבית שלהם לאיבחון מחודש. האמת, שלא ממש ידעתי אם אצליח לאבחן משהו חדש אבל הגעתי עם ראש פתוח וחושים מחודדים במיוחד. היה לי ברור שאני אזדקק כאן לכל טיפת ניסיון שיש לי כדי להבין מה הולך פה.
תוך כדי המפגש מוקי הלך לקערה שלו וניסה לאכול.
הוא ניגש בהיסוס, השתחווה לאוכל, השתהה רגע ואז לקח ביס מהבשר הנא שהוא מקבל (עם תוספות).
מיד אחרי שבלע אותו הוא הסתכל אחורה לצד ימין לכיוון הבטן שלו.
אמרתי לעצמי: "זה מוזר...".
שוב אותו טקס: השתחוות, השתהות, לקח ביס, בלע אותו והפעם הסתכל שמאלה אחורה על הבטן.
אמרתי לעצמי: "זה לא תקין. כלב לא אוכל ככה בטח שבטח כשמדובר בבשר נא".
רק בהתקרבות השלישית הוא התחיל לאכול רצוף אבל לאט ועם מיני הפסקות שכאלה.
מכאן התחלתי בתיחקור מאוד מאוד מעמיק על הרגלי התזונה של מוקי עד לרמת כל המרכיבים שיש לו באוכל, כמה פעמים ביום ואפילו רמות המלח והתוספות ומאיזו חברה היא קונה את הבשר.
אפילו דיברנו על הפלוצים שלו (והיו לו), על הצואה, הצבע שלה, הריח ואיך היא נראית.
לאחר שהוא סיים גם מיששתי לו את הבטן (אפשר לראות בתמונה) ושמתי לב שהיא קשה קצת ולא רכה כמו שהיא אמורה להיות.
החשש שלי שיש למוקי כאבי בטן בגלל האוכל הלך והתגבר ככל שהתשאול המשיך.
הקטע הוא, שמוקי עבר בדיקה וטרינרית שלא מצאה אף בעיה פיזית.
בסוף התשאול מיד הרמתי טלפון לאילונה חייט-חביב, שעזרה לנו בזמנו ותמכה בטיפול ההתנהגותי עם רפואה משלימה ובניית תפריט חדש, וסיפרתי לה מה ראיתי ומה גיליתי והיא המליצה לבשל אוכל בבית (לפי תפריט שהיא הכינה) ולא להסתמך על שום דבר קנוי מבחוץ.
"חשוב לשלול מה גורם לכאבים ולכן צריך להכין לבד את האוכל", היא אמרה.
וכך עשינו. "אמא" של מוקי עשתה הכל שכבר באותו ערב הוא יקבל ארוחה מבושלת על ידה וגם למחרת.
יומיים אחרי שמוקי עלה על תפריט חדש כל תופעות החרדה נעלמו!!!
למוקי אכן היו כאבי בטן שלא ניתן לגלות בבדיקה רגילה אלא רק על ידי תשאול מעמיק וצפייה בהרגלי האכילה שלו.
לכם כבעלי כלבים חשוב מאוד לזכור:
רגרסיות בהתנהגות של כלבים לא תמיד נובעות ממקור התנהגותי וחשוב מאוד לפתוח את הראש לאלטרנטיבות אחרות שאולי גורמות לכלב שלכם להיות חרדתי, עצבני ואף מסוכן.
בהמשך החודש אני אספר לכם על עוד מקרים כאלה שטיפלתי בהם.
מכירים כלב שנמצא ברגרסיה? - שתפו את "ההורים" שלו בפוסט הזה.
שיהיו לכם תובנות כלביות רבות על בעיות התנהגות,
גיא.
"להבין כלבים כמו מאלפים".
אם טרם ראיתם את הסרטון החדש שלי שבו אני מדבר על הנושא הזה אתם מוזמנים ללחוץ על הקישור ותקבלו גישה מיידית: http://bit.ly/2Evu9jd