שוב פעם ויתרו על כלב שרק עכשיו אימצו אותו.....

13.07.2018 (02:54)
חייבת להיות דרך להתאים כלב למשפחה חדשה בצורה יותר טובה מאיך שזה מתנהל היום בעמותות ובהסגרים.
שוב פעם פנו אליי עם כלב חדש, כי הוא התגלה כתוקפן לאחר האימוץ ושוב הודיעו לי שמחזירים אותו בגלל
שהם לא רוצים כלב כזה.

אני שונא שזה קורה...
אם יש משהו שממש קשה לי איתו זה, לקבל הודעות שאנשים החליטו לוותר על הכלב שאימצו לפני שבועיים או שלושה.

מבוסס על מקרה אמיתי שהגיע אליי ובעקבות הפוסט הזה ששיתפתי אצלי על הקיר:
https://www.facebook.com/guy.tichon/posts/10155645713608994

היו להם את הכוונות הכי טובות בעולם לאמץ כלב.
הם הגיעו לעמותה, השקיעו מזמנם לחפש את הכלב המתאים, ביקשו בעמותה כלב רגוע שמסתדר עם אנשים ויחסית בסדר עם כלבים, כי הם מארחים הרבה אנשים אצלם ואוהבים להיפגש עם חברים שיש להם כלבים.

הם מגיעים הביתה עם הכלב החדש, שמחים, מרוגשים ונלהבים לקראת החיים החדשים שעומדים להיות להם אבל כבר לאחר יום אחד "הקלפים נטרפים".

המשפחה שמעה שיש כלב חדש, ומאחר והם אוהבים מאוד כלבים, הם ביקשו לבוא לבקר כבר למחרת כדי להגיד שלום ולפגוש את הכלב המתוק שהם שומעים עליו כ"כ הרבה כבר יום שלם בטלפון.

הם מצלצלים בדלת והכלב מתרומם מהמקום שלו ומתחיל לנבוח בצורה מאוד מאיימת.
הזוג לא חושד בכלום, כי הם סומכים על העמותה שעזרה להם לבחור כלב "רגוע" ופותחים את הדלת.
איך שהכלב מזהה את ההורים של הבחור הוא מתנפל עליהם בנביחות וצריך ממש להחזיק אותו ולתפוס אותו, כי כולם מפחדים שהוא יינשך!

כולם בהלם. לזה הם לא ציפו.

באותו רגע, הם אומרים לעצמם שהוא מפחד, כי זה מקום חדש ואנשים חדשים והוא יתרגל וירגע וירגיש יותר בטוח בעוד כמה שבועות (הם קראו שיש לכלבים תקופת הסתגלות).

עוברים עוד כמה ימים ומגיעים זוג חברים לבקר ואותו התסריט חוזר על עצמו.
רק הפעם, החברים לא מסוגלים לזוז בבית לשום מקום.
כל תזוזה שלהם גוררת נביחות והתפרצויות מצד הכלב לכיוונם.

גם הפעם הם סולחים לו כמו כל בית סבלני וטוב ולא כועסים.
"הוא יתרגל בסוף, הוא זקוק לזמן".
לפעמים זה נכון...והזמן עושה את שלו והכלב נרגע.

כעבור שבוע מגיעים חברים אחרים לבקר ואותו סיפור חוזר על עצמו.
רק הפעם אחד מהחברים מנסה להתחבב על הכלב יותר מידיי, למרות שהוא נובח עליו, ואז קורה מה שהם חששו ממנו ולא האמינו שיקרה - החבר מקבל ביס ברגל.

ביס קל, עם שריטה בלבד.
עדיין לא נעים.
עכשיו הם מודאגים, הם חושבים על המשמעויות של גידול כלב תוקפן בטווח הארוך.

הם מתחילים לעשות בירורים על אילוף וטיפול התנהגותי, כדי לטפל בזה כמה שיותר מהר וכל הזמן הזה רץ להם בראש המשפט – "אבל אני ביקשתי כלב רגוע! לא בטוח שזה מתאים לי לטפל בכלב תוקפן".

הגעתי אליהם לייעוץ ואבחון התנהגותי שבועיים מיום האימוץ, אחרי שהוא הספיק להתנפל על כל האורחים שלהם, התחיל לנבוח בטיולים על כלבים ואנשים, מכוניות ואוטובוסים והם אובדי עצות לגמרי.

יצאתי איתם לטייל, למדתי להכיר את הכלב ואת אורח החיים שלהם והכי חשוב – על הנכונות והרצון שלהם להשקיע בטיפול התנהגותי ממושך.

במפגש ראיתי הכלב סופר רגיש לסביבה, סובל מחוסר חשיפה נוראי, מפחד מכל דבר שזז לידו אבל מסוגל להתמודד וללמוד למרות הכל.

זה לא יהיה מושלם והם לא יגדלו את הכלב הרגוע שהם ביקשו, אבל יש סיכוי טוב שזה יעבוד. אפשר לעשות שינוי. ראיתי איך השינוי קורה כבר בדימיון שלי בגלל הניסיון שיש לי.

הם ראו שהוא רגוע בנוכחותי בבית ומסוגל להיות שקט גם כשיש אורח, הם ראו שאפשר לעבוד איתו בטיולים ולמתן את התגובות שלו ע"י העלאת הביטחון העצמי באמצעות חיזוקים וחשיפת פיצוי אבל הם ביקשו לחשוב על זה.

"אנחנו לא בטוחים שזה בשבילנו כל הסיפור הזה. רצינו כלב רגוע במיוחד כי זה כלב ראשון שלנו".
הבנתי אותם......בצער רב........אבל הבנתי.

השבוע קיבלתי את ההודעה שאתם רואים כאן למטה.
הם החליטו להחזיר אותו לעמותה.
וזה מעציב אותי...

הרבה אנשים באים עם כוונות טובות לאמץ כלב ובסוף "נשברים", כי תיארו להם כלב רגוע שמסתדר עם אנשים ו/או כלבים ובסוף מתגלה ההיפך הגמור.

לא פעם, אנשים כמו הזוג שסיפרתי עליו, אומרים לי, שהם לא יאמצו יותר שום כלב בחיים.
מעכשיו הם יקנו רק גורים.



ואתם יודעים מה הכי גרוע? – הם (אנשים באופן כללי) לא מתכוונים לקנות גור מהמלטה מבוקרת עם תעודות, הם מדברים על גורים מהמלטות לא מבוקרות, כאלה שמפרסמים ביד 2, שאין לאף אחד דרך לדעת אם הם קונים גור מגזע ספציפי או מעורב ובכך הם תורמים למעגל ההרבעות הפיראטי, מבלי שהם יודעים ומודעים!!!

יכול להיות שכל המקרה הזה נגרם מאי הבנה אחת גדולה, אבל אני כן יודע שיש מקרים אחרים שלא הייתה אי הבנה אלא שיקולים אחרים נכנסו באמצע.

מה שבטוח, הפתרון צריך לבוא משני הצדדים.
כל מי שרוצה לאמץ כלב חייב לעשות יותר בדיקות מקדימות והכנות ואולי ללמוד להכיר את הכלב עוד קצת לפני האימוץ ולא לסמוך רק על מה שאומרים לו בעמותה.
יש הרבה מאלפים, אני ביניהם, שמציעים ייעוץ בבחירת כלב מעמותה.

בנוסף, העמותות חייבות להיות יותר שקופות לגבי המצב של הכלב וההתנהגות שלו ואם הן לא יודעות לספר עליו שווה להשקיע זמן להכיר אותו לפני המסירה ולומר באופן גלוי, כאשר אין מידע.

אני רוצה בהזדמנות זו לחזק את המתנדבים, שימשיכו לעשות עבודה מעולה ולהתנדב ולתרום לכלבים, בלעדיכם אין לכלבים האלה סיכוי קלוש למצוא חיים חדשים.

במקביל, אני רוצה לבקש מכל מי שהתאכזב מאימוץ לתת לזה עוד צ'אנס ולעשות את הדברים אחרת. קחו מאלף שיסייע לכם באיבחון הכלב והבחירה שלו ולאחר מכן בהתאקלמות בבית.

אם שני הצדדים ייקחו אחריות על החלק שלהם אני בטוח שנראה אימוצים הרבה יותר מוצלחים ופחות אנשים שמאמצים ממטחנות גורים והמלטות פיראטיות.

אם יש לכם מה להגיב בנושא אתם מוזמנים לכתוב לי ואני אתייחס להכל.

שיהיה לכם סופ"ש מלא תובנות כלביות.

גיא.
"להבין כלבים כמו מאלפים".
הוספת תגובה
RSS Feed