"קוצ'ר רק רצה לישון"

13.07.2018 (03:49)
למה קוצ'ר היה חסר מנוחה מהרגע שהגיעה התינוקת החדשה הבייתה?
למה הוא התנהג בצורה שמאוד הלחיצה את ההורים?
הייתה סיבה ממש ספציפית וחשוב שתקראו עליה.

קריאה מהנה!
"קוצ'ר רק רצה לישון".
מאמר חשוב על הקשר שבין עוררות גבוהה לבין קושי בקבלת תינוקת חדשה.
הורים, כדאי שתקראו את זה ותשתפו בקבוצות שאתם חברים בהן.
 
הרבה לא מודעים לקשר שבין עוררות גבוהה אצל כלבים באופן יומיומי לבין התנהגויות מציקות ומעצבנות ולפעמים אפילו התנהגויות שנראות מלחיצות.
 
לפני 3 שבועות התקשר אליי זוג צעיר שממש עכשיו נולדה לו תינוקת והם רק הגיעו הביתה מבית החולים. הם תיארו התנהגות מאוד לחוצה של הכלב בכל פעם שהיא בכתה, עשתה קולות או כשהרימו אותה.
 
הם תיארו התנהגות מדאיגה.
 
ביקשתי מהם שישלחו לי סרטונים שאוכל ממש לקבל תחושה לגבי מה שקורה שם ובמקביל קבענו להיפגש בהקדם.
 
בסרטונים אכן ראיתי כלב לחוץ, שמתקשה להתמודד עם הקולות שהתינוקת עושה ומגיב בחשש והססנות ממש כשמרימים אותה ולפעמים ממש ניגש בכוונה לקפוץ אבל נעצר.
 
הייתה פעם אחת שהוא קפץ על העגלה כשהיא בכתה.
 
כל אלה סימנים של מתח, של מצוקה כלשהי של הכלב, אבל לא ראיתי שם סימנים מקדימים לתוקפנות או רצון לתקוף, אלא פשוט סקרנות משולבת בעוררות גבוהה מידיי וניסיונות של הכלב להרגיע את עצמו (ללא הצלחה כ"כ).
 
בנוסף, הוא נדבק לאמא והלך אחריה בקטע אובססיבי כל הזמן.
 
לרוב, סקרנות גבוהה ועוררות גבוהה, משולבים בסיטואציה לא מוכרת (תינוקת חדשה בבית) גורמים לכלבים להתנהג מוזר, שונה וחריג מהרגיל.
לא הופתעתי שהוא מתנהג בצורה שמלחיצה את ההורים.
 
כעבור מספר ימים נפגשנו, כאשר עד למפגש הם המשיכו לשלוח לי סרטונים ואני המשכתי להדריך, להרגיע ולכוון ככל שיכולתי.
 
כשהגעתי, תוך 10 דקות שמתי לב ל- 2 דברים שהפילו לי את כל האסימונים:
 
הדבר הראשון היה שקוצ'ר ממש, אבל ממש, אוהב לדחוף את האף שלו עמוק לחפצים ואנשים שהוא לא מכיר מתוך רצון להריח לעומק.
הוא הריח אותי לכל אורכי, כולל להתרומם על 2 ולהריח את אזור הפנים שלי. מאוד חשוב לו להריח והוא עושה את זה בצורה מאוד מאוד פולשנית.
 
הוא התעקש להריח לי את התיק ולא נרגע עד שקיבל את מבוקשו.
 
זה הסביר לי באופן מדויק למה הוא כ"כ רוצה להתקרב לתינוקת וגם לחוץ מזה, כי לא מאפשרים לו. הוא לא מבין למה הוא לא יכול לדחוף את האף ולהריח כמו שהוא רגיל.
זה גרם לאי הבנה ויצר אצלו תחושת תסכול.
 
דבר שני, קוצ'ר התיישב לידי כעבור 5 דקות לקבל ליטופים.
לכאורה, לא חריג, רק שהוא התחיל להתעפץ לידי!
העיניים שלו פשוט נעצמו כאילו הוא מת לישון אבל לא מאפשר לעצמו.
 
חשבתי שזה אולי בגלל הנוכחות שלי, שהוא לא נרגע, אבל אז קלטתי שהמבט שלו הולך לכיוון החצר שהייתה פתוחה.
 
שאלתי אם החצר פתוחה באופן קבוע, כך שקוצ'ר יכול לצאת ולהיכנס כאוות נפשו.
***אמרו לי שכן***
כאן הכל התחיל להתחבר, הרגשתי שאני מתחיל להבין מה הולך כאן.
 
לפני שאני מגלה לכם את ההמשך חשוב שתדעו משהו – חצר יכולה להיות נקודת התורפה של כל בית.
 
רוב הכלבים שירוצו ויצאו לחצר יעשו זאת כי יש גירוי כלשהו – חתול שעובר, ציפור, בנאדם מעבר לגדר או כלב. תמיד יהיה גירוי שיפעיל אותם לצאת לחצר (לרוב לרוץ) והרבה מהכלבים האלה גם ינבחו המון.
 
הריצות לחצר גורמות לכלב להישאר ברמת עוררות מאוד גבוהה ודרוך לכל רגע שהגירוי יופיע ובעצם לא מתאפשר לו להירגע לחלוטין כשאין גירויים – כי הוא מחכה במצב דרוך שהם יופיעו.
 
בין ריצה לריצה הוא רק ***נראה רגוע***.
קצת כמו נהיגה. אנחנו דרוכים לגמריי לכל גירוי מסוכן אבל נראים רגועים בסה"כ.
מוכנים להגיב מיד לכל סכנה אפשרית.
זו הסיבה שנהיגה ממושכת מעייפת מאוד!
 
כלבים כאלה לא ישנים טוב, כי הם נמצאים בעוררות גבוהה וממש סובלים מזה. חוסר שינה בכלבים גורם להם להיות עצבניים ותגובתיים מאוד לסביבה.
עם הזמן מתפתחות בעיות התנהגות.
 
הידעתם? - כלבים אמורים לישון בערך 16 שעות ביממה.
 
נחזור לקוצ'ר.
קמתי לסגור את הדלת לחצר וחיכיתי.
תוך מספר דקות קוצ'ר נרדם! אבל נרדם לגמריי!
שם עליי ראש ונרדם!
 
מדהים!
אני שמח שקלטתי את הרצון שלו לישון ואת חוסר היכולת להוריד מהדריכות שלו בגלל שהחצר הייתה פתוחה והיה לו חשוב לגרש את הגירויים שעוברים בחוץ.
איזה כלב טוב :)
 
מאותו יום, ביקשתי שהיציאה לחצר תהיה איתם בלבד ורק בהשגחה ורק אחרי טיול ואין מצב שהיא פתוחה ככה חופשי.
 
השארתי להם הנחיות ברורות על המפגשים שלו עם התינוקת, על התמודדות שלהם עם התנהגויות שמלחיצות אותם. השארתי 2 תרגילי הירגעות והרגעה וחיכיתי לעדכונים.
 
מה קרה מאז? –
 
בכל יום שהחצר הייתה סגורה היה שיפור משמעותי ברמת הרוגע שלו. ככל שהימים עברו הוא נרגע יותר ויותר והקטע הכי טוב הוא, שהחצר לא חסרה לו בכלל. הוא לא מבקש לצאת הרבה. כמעט ולא בעצם.
 
הוא פשוט אוהב לרבוץ בבית על הספה ולנוח בציפיה לטיולים שלו.
 
סגירת החצר אפשרה לו פשוט להירגע. הוא מצליח להתנהג באופן יותר רגוע סביב התינוקת והפעילות איתה, ככה שאפשר לתגמל אותו על התנהגויות טובות הרבה יותר מקודם.
 
תרגילי הרגיעה הראו לו איך להירגע ואיך לקבל עזרה בהירגעות.
ההנחיות שלי להורים ממש הורידו מהם את הלחץ ומצאנו דרכים אחרות לאפשר לקוצ'ר להכיר את התינוקת.
 
הספיק שיעור אחד כדי להרגיע את כולם :)
היום אנחנו עובדים על הליכה בחוץ עם עגלה ומנשא ועל הריאקטיביות מול כלבים.
 
שתפו אם מצאתם את המאמר הזה חשוב.
 
אם אתם לקראת לידה ולא בטוחים איך להתנהג עם הכלב/ה כאן המקום לשאול. מוזמנים לכתוב לי בתגובות :)
 
לעוד הרבה תובנות כלביות,

גיא.
"להבין כלבים כמו מאלפים".
הוספת תגובה
RSS Feed