| 21.11.2016 (12:00) |
אני כבר אגיד לכם, שרובכם מכירים את מה שאני מתכוון לכתוב עליו ולא יודעים :-) תיכף הכל יתבהר.
ראשית, אתאר לכם שני מצבים על מנת שתבינו במה מדובר:
1. אתם נכנסים לאוטו עם הכלב שלכם והוא ממש מבסוט מאושר, הוא יודע שנוסעים למקום אהוב (ברוב הגדול של המקרים) ורואים בשפת הגוף שלו שהוא שמח.
2. קחו כלב אחר, שלרוב, כאשר נוסעים איתו ברכב, זה אומר שלוקחים אותו לתספורת או לוטרינר, שני מקומות שהוא לא אוהב בכלל להיות בהם ואפילו מאוד לחוץ להגיע אליהם. אותו כלב נכנס לאוטו בחוסר רצון, לאט, משתהה, מנסה לברוח אולי, מסתכל לצדדים לפני שעולה, מלקק שפתיים, מוריד זנב, מנמיך ראש (סימני אי נוחות והרגעה מובהקים) ואתם צריכים לבקש ממנו מספר פעמים לעלות לאוטו. |
|
שני כלבים, חוויות שונות מאותה סיטואציה.
בניוזלטר הקודם הסברתי לכם מהם אותות מידע סביבתיים וכמה חשוב לנו להכיר אותם. כל גירוי בעצם יכול להיות אות לכלב למה עומד לבוא.
במקרה הראשון, האוטו מסמל לכלב שדברים טובים עומדים לקרות. כלומר, האוטו הוא אות מידע סביבתי למשהו כיפי שיקרה ברגע שהנסיעה תסתיים. איך אנחנו יודעים? - הכלב שמח ומאושר לקראת הנסיעה. יותר מזה, רגשות נעימים וחיוביים משוייכים לסיטואציה מבחינת הכלב.
במקרה השני, האוטו מסמל לכלב שדברים שהוא לא אוהב עומדים לקרות בסוף הנסיעה אז הוא מנסה להימנע ממנה. הרכב הופך להיות "אות מורעל" עבור הכלב בגלל שנסיעה ברכב מובילה ברוב הגדול של המקרים לוטרינר או לספר (יסלחו לי הוטרינרים והספרים, זה לא אשמתכם :-) זו רק דוגמה) ולעיתים נדירות למשהו כיפי ומהנה.
"אות מורעל" הוא בעצם כל גירוי (פקודה=אות משמעת, רכב, אופניים, בנאדם, רעש, אביזר ועוד) שמקושר אצל הכלב למשהו לא נעים, שלילי, אוורסיבי.
אחד הגירויים הכי נפוצים שהופכים להיות אות מורעל הם הבקבוקונים של טיפות האוזניים או העיניים. רוב הכלבים שונאים ששמים להם טיפות וכשהם רואים את הבקבוק של הטיפות הם מנמיכים ראש ומנסים להתנגד ובמקרים הגרועים הם הופכים לאגרסיביים.
בואו נתעכב קצת על משהו שדווקא יעניין את רובכם הגדול ואולי יעזור לכם להבין טוב יותר עד כמה אות מורעל יכול לפגוע בתקשורת שלכם עם הכלבים האישיים.
משמעת בסיסית!
1. סיטואציה אחת: אתם מבקשים מהכלב שלכם לשבת עם האות "שב" והוא עושה זאת, אבל על הדרך הוא מפהק, מוציא לשון, מפנה מבט, מנמיך ראש ואפילו נמנע מקשר עין איתכם (סימני הרגעה מובהקים) וסה"כ נראה דיי קפוא בפוזיציה.
2. סיטואציה שניה: אתם מבקשים מהכלב שלכם פעולה אחרת, כמו "בוא לטיול!"
הכלב שמח, מכשכש בזנב והאגן רוקד מצד לצד ורואים שהוא שמח.
במצב הראשון, לפי מה שתיארתי למעלה, אפשר להבין שהאות "שב" מורעל עבור הכלב רק מצפיה בשפת הגוף שלו, מבלי לדעת את ההסטוריה (כלבים לא משקרים). יש לו חוויות הקשורות למתח ואי נעימות בכל הקשור למילה "שב". לפי התיאור זה מאוד בולט (אגב, המקרה הוא אמיתי). הכלב מצפה למשהו לא נעים שקשור למילה "שב" (הרמת קול, משיכה ברצועה, התקרבות מהירה אליו, לחיצה על האגן, חזרה על האות "שב" בלי הפסקות, התכופפות אליו - כל כלב ורמת הרגישות שלו).
במצב השני ניתן להבין מהתיאור שהאות "בוא לטיול" מבשר לכלב על דברים טובים שעומדים לבוא, במקום להיות מסוייג בסיטואציה הוא לגמריי חיי אותה, בשמחה ורוצה להמשיך לפעולה שקשורה לאות "בוא לטיול" שהיא - לטייל!
לא אחת אתם תשמעו מאלפי Force Free מטיפים לכם לקשר את האותות שאתם משתמשים בהם ביום יום עם הכלבים שלכם למשהו חיובי ונעים לכלב. זה לא חייב להיות אוכל אגב (כפי שראינו במצב השני), אפשר לקשר למשחק מאוד אהוב (לא צעצוע, משחק - play), פעילות אהובה, ועוד.
כלומר, האותות שאתם הכי משתמשים בהם, כמו "אליי", "שב", "למקום", "צא", "כנס לאוטו", "עזוב" ועוד חשוב מאוד שיובילו למשהו שהכלב אוהב, בטח בתחילת הדרך כשאתם מלמדים אותו ולאחר מכן אתם רוצים שתישאר לו הציפיה שמשהו טוב יקרה והוא עדיין יבצע בשמחה מה שביקשתם בגלל החווייה שנשארה לו מתקופה הלימוד (לשם כך נועד החיזוק האקראי בשיטת הלכידה).
שימו לב!
אות שמוביל למשהו שמח וכיפי יכול להפוך להיות אות שמוביל למשהו לא נעים ומלחיץ דיי בקלות! קל מאוד להרוס אותות משמעת בסיסית, הרבה יותר ממה שנדמה לכם.
אבל לשנות אות מורעל לאות "שמח" זה כבר סיפור אחר וקשה יותר ועליו נדבר בפעם אחרת.
מי שרוצה לקרוא עוד וללמוד עוד ועל ההבדלים בשפת הגוף בין אות מורעל לאות שנלמד בצורה נעימה בלבד מוזמן לצפות בסירטון של איילין (שיש לה בלוג אדיר!).
אני מבטיח לכם, שהסירטון הזה הולך לשנות ה-מ-ו-ן ממה שידעתם על הכלב שלכם.
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|